בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 18 שנות מאסר בפועל על אב שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עשרות עבירות מין בשלוש מבנותיו הקטינות לאורך תקופה של כעשור. בנוסף, נגזרו עליו מאסר על תנאי והוא חויב לפצות את נפגעות העבירה בסכום כולל של 240 אלף שקלים.

על פי הכרעת הדין, הנאשם ביצע במשך שנים מעשים מגונים בשלוש מבנותיו, החל כשהיו בנות 7, 9 ו-10. המעשים בוצעו בבית המשפחה במספר רב של הזדמנויות, תוך ניצול יחסי האמון והמרות שבין אב לבנותיו.
בטיעוניה לעונש הדגישה פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו״ד שי עציון, כי ביתן של הילדות, שהיה אמור להיות המקום הבטוח והמוגן עבורן, הפך למקום שבו נשקפה להן הסכנה הגדולה ביותר מצד אביהן. עוד נמסר כי מדובר בפגיעות שנמשכו לאורך שנים והותירו בנפגעות נזקים עמוקים ומתמשכים.

הפרקליטות ציינה כי הנאשם לא קיבל אחריות למעשיו, בחר לנהל את משפטו עד תום ולא חסך מנפגעות העבירה את הצורך להעיד נגדו בבית המשפט. לנוכח חומרת המעשים, ריבוי העבירות, משכן והפגיעה הקשה בנפגעות, עתרה הפרקליטות להטיל עליו 18 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי.
בגזר הדין עמד בית המשפט על חומרת עבירות המין וציין: ״התנהלותו של הנאשם, והסירוב להכיר בעוול שגרם, גרמה לקרע במשפחה, והגבירה עוד את הסבל של כל סביבתו של הנאשם כתוצאה ממעשיו. המחלוקות במשפחה גרמו גם להתנכרות למתלוננות מצד חלק מבני המשפחה, באופן שהביא לנידוין מהמשפחה״.

עו״ד שי עציון מפרקליטות מחוז ירושלים, שניהל את התיק, מסר: ״עבירות מין בתוך המשפחה הן מהעבירות הקשות וההרסניות ביותר. כאשר הפוגע הוא הורה, והפגיעה מתרחשת בתוך הבית, המקום שאמור להיות המבצר הבטוח ביותר עבור ילדיו, מדובר בהפרת האמון החמורה ביותר. המתלוננות אזרו אומץ לשבור את השתיקה, להעיד בבית המשפט ולחשוף את האמת. בזכות אומץ ליבן ניתן היה להביא את הנאשם לדין ולמצות עמו את הדין״.
עורכות הדין ליקול טמסוט והדר עזרא וייזל, המייצגות את הנפגעות מטעם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מסרו: ״בנותיו של הנאשם גדלו בבית שאמור להיות בית מיטבי אך למעשה עבורן היה בדיוק הפוך מכך. האירועים הקשים נמשכו במשך שנים והנזקים כתוצאה מהם ימשיכו ללוות את הנפגעות עוד שנים קדימה. מדובר בנאשם שלא לקח אחריות ואילץ את בנותיו להעיד ולשחזר את האירועים במשך ימים ארוכים בבית המשפט, דבר שגרם להן לקושי גדול עוד יותר. כתוצאה מהחשיפה המשפחה הוקיעה את הנפגעות ונגרמו להן נזקים קשים. אמנם שום ענישה לא תחזיר לבנות את ילדותן, אך יש נחמה בכך שהשופטים האמינו לבנות ולקשיים שלהן ובהתאם גזרו על הנאשם עונש משמעותי״.
