משפט תיאום המחירים של מנכ"ל ויקטורי, אייל רביד, נמשך בימים אלה, והיום (רביעי) נשמעה אחת העדויות שעשויות לחזק את קו ההגנה שלו. אורי לוי, מנכ"ל יצרנית המזון בית השיטה, טען בבית המשפט כי ההתנהלות המיוחסת לרביד אינה חריגה, אלא משקפת את הדרך שבה פועלים לדבריו כלל השחקנים בענף המזון.

המשפט שהחל בסוף חודש יוני, לאחר שרשות התחרות חקרה את הפרשה והגישה את כל המסמכים לבית המשפט, החלו הדיונים בפרשה שמסעירה את הענף, ועשויה להסתיים במאסר בפועל.
אייל רביד הבעלים של רשת ויקטורי נאשמים בניסיון להסדר כובל, במסגרת פרשת תיאום המחירים בין רשתות מזון לספקים. לפי כתב האישום, רביד ניהל שיח עם ספקים ורשתות מזון כמו עם איתן יוחננוף הבעלים של רשת יוחננוף, סביב מחירי המוצרים והעלאות מחירים, כאשר על פי חוק התחרות וחוק המזון אסור לרשתות מזון ולספקים לתאם מחירים או להגיע להבנות שעלולות לפגוע בתחרות בשוק.
אלא שלוי הציג תמונה שונה לחלוטין. לדבריו, השיחות שניהל עם רביד היו חלק ממשא ומתן מסחרי רגיל, וכך מתנהלים גם מנהלים ברשתות מזון אחרות. "אייל רביד לא שונה מאף אחד אחר. אם היו הקלטות של שיחות עם קמעונאים אחרים , הן היו נשמעות אותו דבר", אמר בעדותו.
בהמשך הוסיף כי ההתנהלות של רביד אינה יוצאת דופן, משום שכל רשת מבקשת להגן על האינטרסים שלה מול הספקים. "אף אחד לא רוצה להיות פראייר", אמר, והסביר כי כל קמעונאי מנסה לוודא שאינו היחיד שנדרש להתמודד עם שינוי בתנאי הסחר. לדבריו, מדובר ב"טקטיקה מסחרית לגיטימית", ולא בהתנהלות חריגה.

עדות נוספת שעשויה להיות משמעותית מבחינת ההגנה נגעה לליבת האישומים. לוי העיד כי רביד מעולם לא שוחח איתו על המחירים לצרכן ברשתות אחרות ולא ביקש לתאם מחירים. לדבריו, השיחות עסקו אך ורק במחירי הקנייה של ויקטורי מול הספק, כחלק ממשא ומתן מסחרי בין לקוח לספק.
לוי גם התייחס לאחד הסעיפים בכתב האישום, המתייחס לפוסטים שפרסם רביד ברשתות החברתיות. לדבריו, לפרסומים כאלה אין השפעה על החלטות של ספקים להעלות מחירים. "פוסט של קמעונאי שיבקש להעלות מחיר לא ישפיע עליי בשום צורה", אמר, והבהיר כי החלטות על מחירים מתקבלות בעקבות שיקולים עסקיים כמו התייקרות חומרי גלם ועלויות ייצור והובלה.

עדותו של מנכ"ל בית השיטה נחשבת לאחת העדויות המשמעותיות שנשמעו עד כה במשפט, שכן היא מחזקת את טענת ההגנה שלפיה השיחות שניהל רביד עם ספקים היו חלק ממשא ומתן עסקי מקובל. מנגד, הפרקליטות תמשיך לנסות להוכיח כי במקרה זה נחצה הגבול בין משא ומתן מסחרי לגיטימי לבין תיאום אסור בין רשת מזון לספקים, כפי שמייחסים לו בכתב האישום.
