accessibility-icon
share-icon
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

החוק להקפאת מעצר בחורי ישיבות אושר לקריאה שנייה ושלישית

דסק החדשות C14

דסק החדשות C14

לפני שעתיים

22

39

like

6

dislike

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקפאת מעצר בחורי ישיבות, ברוב של שמונה תומכים מול שבעה מתנגדים • על פי הצעת החוק, יוקפא מעצרם של תלמידים הלומדים לפחות 45 שעות שבועיות בישיבה או 40 שעות בכולל, בכפוף לרשימת מוסדות שיגבש שר הביטחון


ועדת החוץ והביטחון אישרה היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקפאת מעצר בחורי הישיבות. שמונה חברי כנסת תמכו בהצעה מול שבעה שהתנגדו. האישור בכפוף לרביזיה.

maximize-image
images-count4+
צילום: דוברות הכנסת

על פי הצעת החוק, מי שיוגדר תלמיד ישיבה הוא מי שלומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא פחות מ-45 שעות בשבוע, ובכולל מ-40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות, שקבע שר הביטחון. שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות.

ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוסמך לכך מטעמו הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל מ-40 שעות בשבוע. שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת חוץ וביטחון, כך לפי הצעת החוק.

maximize-image
images-count4+
צילום: דוברות הכנסת

לשם פיקוח על הוראות פרק זה, שר הביטחון ייתן הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, בהתאם להוראות סעיף 49 ג, לשם כך יוכל להיעזר בבודקים בעלי ניסיון בבקרות שטח של משרד החינוך שיועדו בעבר לתמיכה בישיבות, שר הביטחון רשאי להסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.

במידה והמפקח הבודק יראה כי בישיבה מסוימת קיימת אי – נוכחות חוזרת של 20% אחוזים או יותר מתלמידיה, ייתן התראה לראש הישיבה בעניין, ובמידה כי באותה ישיבה ממשיכה אי נוכחות של 20% או יותר מתלמידיה, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת.

maximize-image
images-count4+
הפגנות חרדים, חסימות כבישים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כזכור, מזכיר הממשלה יוסי פוקס שיגר מכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, שבו הביע את תמיכת הממשלה בהצעת חוק שירות הביטחון – הוראת שעה להקפאת ההליכים הפליליים נגד תלמידי ישיבות החייבים בגיוס. במכתב הסביר פוקס כי מאז פקיעת הסדר דחיית השירות, איבדו תלמידי הישיבות את מעמדם החוקי, ובעקבות זאת נשללו מהם תקציבי ישיבות והוטלו עליהם מגבלות כלכליות ואזרחיות שונות. לדבריו, הייעוץ המשפטי לממשלה אף הורה לצה"ל לבצע מעצרים תכופים של תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים, אף כאשר אינם לומדים בפועל.

לדברי מזכיר הממשלה: "מעצרים אלו של לומדי התורה אינם מקדמים גיוס מקרב הציבור החרדי אלא דווקא מרחיקים גיוס, וקיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים, פחות משבוע לפני תחילת תקופת בין המצרים".

maximize-image
images-count4+
הפגנות החרדים בעניין הגיוס, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כידוע, הצעת החוק נולדה על רקע משבר הגיוס החריף, לאחר פסיקת בג"ץ שקבעה כי אין עוד בסיס חוקי למתן פטור גורף לתלמידי ישיבות והורתה למדינה לפעול לגיוסם בהתאם לדין. בעקבות הפסיקה גברו פעולות האכיפה, ובממשלה טוענים כי גל המעצרים פוגע במאמצים לשילוב חרדים במסלולי שירות ומעמיק את הקרע מול הציבור החרדי. מנגד, הייעוץ המשפטי של הכנסת סבור כי יש לשמור על עקרון השוויון ולהימנע מהסדרים העלולים להעניק חסינות לקבוצה אחת של חייבי גיוס.

עקבו אחרינו גם ב-Google News