ועדת החוץ והביטחון תפתח ביום שלישי הקרוב את הדיונים על הצעת החוק להקפאת מעצרי תלמידי הישיבות המוגדרים כעריקים. ההצעה קובעת הוראת שעה שלפיה, למשך 90 ימים ממועד כניסת החוק לתוקף, לא ינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד מי שיצהיר כי הוא עומד בתנאי ההכרה כתלמיד ישיבה, עד לבחינת בקשתו.

על פי נוסח ההצעה, כל מבקש יידרש להגיש תצהיר אישי וכן תצהיר חתום על ידי ראש הישיבה או מי שהוסמך מטעמו. לאחר מכן תועבר הבקשה לוועדה מיוחדת שתוקם בצה"ל בתוך שבעה ימים ממועד תחילת החוק, ותבחן באופן פרטני אם המבקש עומד בתנאים שנקבעו. כל עוד עניינו מתברר, לא ניתן יהיה להעמידו לדין, ואם כבר מתנהלים נגדו הליכים – הם יופסקו, ובמקרים שבהם ניתן פסק דין חלוט יופסק גם ביצועו.
במקביל, ההצעה כוללת מנגנון פיקוח רחב יותר על הישיבות. בין היתר נקבע כי תלמיד ישיבה יידרש ללמוד בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, לא לעסוק בעבודה נוספת ולהגיש הצהרות מתאימות. בנוסף מוצע לבצע ביקורות בישיבות אחת לשלושה חודשים, לקיים רישום נוכחות ולהסיר מרשימת הישיבות מוסד שבו תימצא היעדרות חוזרת של 20% או יותר מהתלמידים.

אמש שיגר מזכיר הממשלה יוסי פוקס מכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, שבו הביע את תמיכת הממשלה בהצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 26) – הוראת שעה להקפאת ההליכים הפליליים נגד תלמידי ישיבות החייבים בגיוס. במכתב הסביר פוקס כי מאז פקיעת הסדר דחיית השירות, איבדו תלמידי הישיבות את מעמדם החוקי, ובעקבות זאת נשללו מהם תקציבי ישיבות והוטלו עליהם מגבלות כלכליות ואזרחיות שונות. לדבריו, הייעוץ המשפטי לממשלה אף הורה לצה"ל לבצע מעצרים תכופים של תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים, אף כאשר אינם לומדים בפועל.

לדברי מזכיר הממשלה, "מעצרים אלו של לומדי התורה אינם מקדמים גיוס מקרב הציבור החרדי אלא דווקא מרחיקים גיוס, וקיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים, פחות משבוע לפני תחילת תקופת בין המצרים".
הבוקר, אחרי מכתבו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס גם שר הביטחון שלח ליו"ר ועדת החו"ב ביסמוט בו הוא קורא לקדם את החוק שנועד להפסיק את מעצרם של בחורי הישיבות.
