מדענים גילו את המנגנון המסתורי האחראי על אורך חיי הזיכרון במוח האנושי, כאשר צוות חוקרים בינלאומי חשף כי תאים בצורת כוכב הם המנהלים הפעילים של יציבות הזיכרון, זאת בניגוד להנחה ארוכת השנים שתאי העצב נושאים בנטל לבדם. הממצאים, שפורסמו לאחרונה ב-"Nature Communications", מציגים הבנה מהפכנית של המערכות הביולוגיות המאפשרות לנו לאגור חוויות לאורך שנים.
3+החוקרים בודדו חלבון חיוני בשם Ank2, אשר משמש כפיגום מבני עבור האסטרוציטים. בעזרתו, התאים מסוגלים לעצב מחדש את צורתם ולהיצמד פיזית לאזורי האחסון של הזיכרון במוח. ללא חלבון זה, הזיכרון הראשוני נוצר בצורה תקינה, אך הוא אינו מצליח להתייצב ולשרוד מעבר לשבועיים בודדים.
ד"ר קו ווהיון, העומד בראש צוות המחקר, הדגיש את חשיבות העניין: "ממצאינו מראים כי אסטרוציטים אינם רק תאי תמיכה פסיביים, אלא רגולטורים פעילים שקובעים כמה זמן זיכרונות יחזיקו מעמד". לדבריו, איתור החלבון Ank2 כגורם מפתח בעיצוב התאים מאפשר לנו לחשוף מנגנון חדש שבאמצעותו המוח מייצב חוויות לאורך זמן.
3+הצוות אף פיתח טכנולוגיה חדשנית בשם Opto-T1, המשתמשת באור כדי להפעיל את התאים הללו באופן מבוקר. בעזרת הפעלת אלומה ממוקדת, הצליחו המדענים להגביר משמעותית את עמידות הזיכרון אצל עכברי המעבדה מבלי לשנות את תפקודם בטווח הקצר.
ההבנה המדעית המקובלת עד היום התמקדה כמעט בלעדית בנוירונים, שכן הם האחראים על הולכת האותות החשמליים. עם זאת, התחום סבל מפערי ידע משמעותיים בכל הקשור לשימור המידע לאורך זמן. השתלשלות האירועים המחקריים מובילה למסקנה כי ליקויים באסטרוציטים עשויים להיות הגורם הנסתר מאחורי דעיכה קוגניטיבית טבעית בזיקנה ומחלות קשות כגון אלצהיימר, אפילפסיה ואוטיזם.
3+משמעות המחקר היא דרמטית: במקום להתמקד בתיקון נוירונים פגועים, עולם הרפואה יוכל בעתיד לפתח טיפולים המכוונים ישירות לאסטרוציטים. פתרון זה צפוי להציע דרכים חדשות להחזרת יכולות זיכרון שנפגעו ולמנוע את התנדפותן של חוויות משמעותיות מחיינו.
