accessibility-icon
share-icon
צילום מסך, רשתות חברתיות
צילום מסך, רשתות חברתיות

פסל ענק נחשף במצרים: האם אלו הפנים של הפרעה המוכר מהתנ"ך?

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

2

13

like

0

dislike

תגלית ארכיאולוגית מרעישה בצפון מצרים מעוררת סערה בקרב חוקרי היסטוריה ומקרא: פסל עצום של הפרעוני רעמסס השני התגלה באתר "תל פרעון" • הממצא המרתק, המזוהה עם המלך שרבים רואים בו "פרעה" מסיפור יציאת מצרים, פותח צוהר חדש לדיון ההיסטורי על התקופה ששינתה את גורל עם ישראל


רוצה שנקריא לך?

מגישים

לאחרונה נחשף בתל פרעון שבדלתא של הנילוס פסל גרניט אדיר, שמשקלו נאמד בשישה טון וגובהו מתנשא לכדי כשמונה רגליים – כ-2.4 מטרים בחלקו שנותר. מעבר לערכו האמנותי וההיסטורי, הגילוי מחזיר לקדמת הבמה את אחת השאלות המרתקות ביותר במסורת היהודית והמחקרית: מי היה פרעה מלך מצרים ששלט בזמן שעבוד בני ישראל?

רעמסס השני, שמלך במאה ה-13 לפנה"ס, נחשב בעיני חוקרים רבים למועמד המרכזי לתואר הפרעה שנגדו התייצבו משה ואהרון. השפעתו על מצרים הייתה חסרת תקדים, והוא נודע כמלך שבנה יותר מונומנטים מכל פרעה אחר לפניו או אחריו. העובדה שהפסל נמצא בתל פרעון – אתר ששמו המודרני מעיד על הקשר המלכותי – מחברת אותנו באופן ישיר למרחב הגיאוגרפי שבו על פי המסורת השתעבדו בני ישראל.

הפסל מתאר את רעמסס השני בכיסוי הראש המלכותי המסורתי, כשהוא מלווה בדמויות נוספות. "הרגע שבו הפנים המלכותיות החלו להופיע מתוך החול היה מרגש עבור כולנו", סיפר הישאם חוסיין, הארכיאולוג שפיקח על החפירה. "עמידה מול פסל המחובר לאחד המלכים הגדולים בהיסטוריה המצרית היא חוויה בלתי נשכחת".

אף על פי שאין עדות ארכיאולוגית ישירה המקשרת פסל ספציפי ליציאת מצרים, גילויים מסוג זה מחדדים את הדיון על התקופה שבה התרחש סיפור היציאה. העיר "פי-רעמסס", שבה הוצב הפסל במקור, מזוהה במחקר עם העיר "רעמסס" המוזכרת בספר שמות כמקום בו עבדו בני ישראל בפרך: "וַיִּבְנוּ עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א', י"א).

חשיפת הפסל הנודד – שהועבר במהלך ההיסטוריה מאסוואן שבדרום לצפון – מדגימה את המורכבות של התקופה. שליטים מצריים השתמשו במונומנטים הללו כדי להפגין עוצמה.

הארכיאולוגים מציינים כי הפסל עבר "תהליך מתוכנן של שימוש חוזר". הוא נחצב במקור באסוואן, הועבר לבירה פי-רעמסס, ובתקופה מאוחרת יותר הובל לתל פרעון. נוהג זה של העברת פסלים ממקום למקום כדי לחזק לגיטימציה של שלטון מקומי שופך אור חדש על האופן שבו זיכרון היסטורי ומסורות מלוכה השתמרו במצרים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News