הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (שני) להפחית את הריבית במשק ב-0.25 נקודות אחוז, מ-3.75% ל-3.5% – ההפחתה השלישית מתחילת שנת 2026. בבנק ישראל הסבירו כי ההחלטה התקבלה על רקע סביבת אינפלציה יציבה, המשך התאוששות הפעילות הכלכלית וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לצד אי ודאות גיאופוליטית שעדיין מלווה את המשק.
2+בהודעת הבנק הודגש כי מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן תרם לירידה במחירי האנרגיה ולהפחתת המתיחות הגיאופוליטית בעולם, אך רמת אי הוודאות עדיין גבוהה. במקביל, נמשך גם תהליך ההתאוששות של המשק לאחר הפגיעה שנרשמה עם מבצע "שאגת הארי", כאשר האינדיקטורים השוטפים מצביעים על חזרה הדרגתית של הפעילות הכלכלית.
נגיד בנק ישראל ציין כי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה בחודשים אפריל ומאי על 1.9% – בדיוק במרכז טווח היעד של הבנק – וכי תחזיות החזאים מצביעות על כך שהיא צפויה להישאר סמוך למרכז היעד גם בשנה הקרובה. עם זאת, בבנק מזהירים כי ההתפתחויות הגיאופוליטיות, שער החליפין, מחירי האנרגיה, הביקושים במשק והמדיניות הפיסקלית ימשיכו להשפיע על קצב האינפלציה בחודשים הקרובים.
2+לפי התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר, המשק הישראלי צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027. שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 1.8% בשתי השנים, והריבית צפויה לרדת לכ-3% בתוך כשנה. התחזית מבוססת על ההנחה שלא יתחדש עימות מול איראן, שעצימות הלחימה בלבנון תפחת ושמחירי האנרגיה יישארו ברמתם הנמוכה.
עם זאת, בבנק ישראל מזהירים כי אם תקציב הביטחון יוגדל מעבר לרזרבות שכבר אושרו, הגירעון עלול לטפס לכ-5.5% מהתוצר והאינפלציה עשויה להיות גבוהה בכ-0.3% מהתחזית הנוכחית. הנגיד הדגיש כי ישראל ניצבת בפני "הטרילמה הפיסקלית" – הצורך לממן את הוצאות הביטחון, להשקיע במנועי צמיחה ובמקביל להחזיר את יחס החוב-תוצר למסלול ירידה. לדבריו, כבר במסגרת תקציב 2027 תידרש הממשלה לקבל החלטות משמעותיות כדי לשמור על יציבות פיסקלית.
בבנק ישראל מציינים כי הפעילות במשק ממשיכה להשתפר, אך בקצב מתון. ההוצאות בכרטיסי אשראי נמצאות מעל קו המגמה ארוך הטווח, שוק העבודה נותר הדוק ושיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים ירד ל-3%. במקביל, השכר במשק ממשיך לעלות בקצב מהיר של 6.8% בשנה, בין היתר בשל העלאות שכר המינימום והשכר במגזר הציבורי.
גם שוק הדיור ממשיך להפגין פעילות ערה. קצב התחלות הבנייה נותר גבוה, מלאי הדירות למכירה עדיין משמעותי ומחירי הדירות ירדו ב-1.3% בקצב שנתי. מנגד, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן המשיך לעלות, כאשר שכר הדירה בחוזים חדשים עלה ב-6.8%.
הורדת הריבית צפויה להשפיע באופן ישיר על משקי הבית. ריבית הפריים תרד מ-5.25% ל-5%, מה שיקל על בעלי משכנתאות במסלולי פריים ויפחית את ההחזרים החודשיים. סביבת הריבית הנמוכה צפויה גם להוזיל את עלויות המימון לעסקים ולעודד השקעות, אך במקביל תפחית את התשואות על פיקדונות וקרנות כספיות.
לצד ההחלטה עצמה, המשקיעים יתמקדו במסר של בנק ישראל לגבי המשך הדרך. הנגיד הדגיש כי ככל שציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת, ובייחוד אם יתקרבו לגבול התחתון של היעד, יהיה מקום למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ואף לקצב מהיר יותר של הורדות ריבית. עם זאת, הבהיר כי כל החלטה עתידית תתקבל בהתאם לנתוני האינפלציה, מצב המשק, ההתפתחויות הפיסקליות ורמת אי הוודאות הביטחונית והגיאופוליטית.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את אתגרי המשק. אנחנו במשרד האוצר רואים את התנועות במשק ואת מצבנו ביחס לכלכלה הגלובלית, ולכן הפצרתי בבנק ישראל להוריד את הריבית בחדות. ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא. הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחייה, ויאזן את התחזקות השקל".
התאחדות יועצי המשכנתאות: "הורדת הריבית היא בשורה חיובית עבור מאות אלפי משפחות בישראל – המשק מתייצב בסביבת ריבית חדשה. הורדת הריבית היא בשורה חיובית עבור מאות אלפי משפחות בישראל. לאחר החלטת הנגיד, מדובר כבר בהפחתה מצטברת של 1.25 נקודות אחוז מאז שיא הריבית, ובמשכנתאות רבות המשמעות היא כבר חיסכון של מאות שקלים בהחזר החודשי. עם זאת, חשוב להבין שגם אם נראה הפחתות ריבית נוספות בהמשך, המשק אינו חוזר לעידן הריבית האפסית. אנחנו נכנסים למציאות של סביבת ריבית חדשה: הריבית מתונה ויציבה יותר ולכן גם ההחלטות על רכישת דירה ונטילת משכנתא צריכות להתקבל מתוך ראייה ארוכת טווח ולא מתוך ציפייה שהריבית תמשיך לרדת באופן חד".
יגאל אהרוני, מנכ"ל ברק ייעוץ והשקעות: "הריבית אומנם יורדת בזהירות, אבל חלון ההזדמנויות של רוכשי הדירות הולך ומצטמצם. הפחתת הריבית צפויה להאיץ את הביקושים הכבושים ולהחזיר עוד רוכשים לשוק. החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית ב-0.25% היא צעד מדוד, שנועד להמשיך את תוואי ההקלה המוניטרית תוך שמירה על אחריות וזהירות. על רקע אינפלציה מרוסנת, שקל חזק ושוק עבודה יציב, בחר בנק ישראל להמשיך להפחית בהדרגה את עלויות המימון. עבור משקי הבית והעסקים מדובר בהקלה נוספת בהחזרי המשכנתאות והאשראי, אך ההשפעה המשמעותית ביותר צפויה להיות דווקא בשוק הנדל"ן".
לדברי אהרוני, בשוק הנדל"ן כבר נרשמים סימנים ברורים לחזרת הרוכשים, וכעת הפחתת הריבית צפויה לשמש זרז נוסף לתופעת "הביקושים הכבושים". לדבריו, העלייה בהיקף המשכנתאות מעידה כי יותר ויותר רוכשים כבר אינם ממתינים לירידת מחירים משמעותית, אלא מבינים כי תנאי המימון משתפרים וכי חלון ההזדמנויות הנוכחי לא יישאר פתוח לאורך זמן. התוצאה, לדבריו, צפויה להיות האצה בקצב העסקאות ולחץ מחודש לעליית מחירי הדירות.
אהרוני מדגיש כי בכל הנוגע למיחזור משכנתאות ניתן כבר להתחיל לבחון מהלכים נקודתיים, אך כל החלטה צריכה להתקבל לאחר בחינה פרטנית של תנאי ההלוואה. לדבריו, ככל שסביבת הריבית תמשיך לרדת, האטרקטיביות של הפיקדונות הבנקאיים תלך ותישחק, מה שצפוי להחזיר בהדרגה כספים לשוק ההון ולשוק הנדל"ן.
