השליחים האמריקאים ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף ניהלו השבוע סבב שיחות דחוף בדוחה מול מתווכים קטארים, בניסיון לפתור את המשבר החוקתי במצר הורמוז ולמנוע את שיתוקו. המאמצים הדיפלומטיים נקלעו למבוי סתום לאחר שדחתה טהרן רשמית את הצעת ארה"ב להפשיר מיליארדי דולרים בתמורה לוויתור על השליטה הימית במצר, וצבאה אף החריף את הטון באיום מיידי לפגוע בכל ספינה שלא תעבור בנתיב המאושר על ידה, כך דווח היום (חמישי) ב"וול סטריט ג'ורנל".

גורמים המעורים בפרטים חשפו כי הדיפלומטים האמריקאים הציעו לאיראן עסקת חליפין ברורה: ויתור על התביעה לשלוט במצר וביטול תשלומי האגרות, בתמורה לשחרור מיליארדי דולרים של כספים מוקפאים. תחת ההסכם שנחתם בחודש שעבר עם ארה"ב, איראן הייתה אמורה לקבל גישה לחלק מ-100 מיליארד הדולרים שלה המוחזקים בחו"ל – הזרמת מטבע חוץ חיונית עבור הכלכלה האיראנית הסובלת מאינפלציה דוהרת בעקבות שנות הסנקציות.
השיחות התקדמו תחילה לקראת שחרורם של 6 מיליארד דולר המוחזקים בקטאר, אך החלטתה של איראן לחסום את המצר עיכבה את המהלך. עם חזרתו מדוחה, התעקש סגן שר החוץ והמתווך האיראני, קאזם גריבאבאדי, כי מצר הורמוז נמצא "תחת פיקודה של איראן", ולא תחת פיקודו של הממשל האמריקאי.

בסופו של דבר, איראן מעוניינת לגבות עמלות מכל כלי שיט החוצה את המצר בתמורה לשירותים כמו אבטחה, ומקווה להשיג בדרך זו את מרבית הסכום של 40 מיליארד דולר בשנה שהנתיב מסוגל לייצר – דרישה שנדחתה על הסף על ידי ארה"ב ושכנותיה במפרץ.
סאנם ואקיל, מנהל תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה בצ'טהאם האוס, מכון מחקר לונדוני, הסביר את האסטרטגיה של טהרן: "איראן מנסה לפתוח את המצר בתנאים שלה ואינה רוצה לוותר על המנוף שהיא השיגה. עם זאת, טהרן יכולה לשבש את התנועה במצר בקלות רבה יותר מכפי שהיא מסוגלת לנהל אותו באופן בר-קיימא".

מצר הורמוז הוא עורק תחבורה ימי קריטי, המהווה את נתיב המעבר המרכזי של נפט וסחורות מהמפרץ הפרסי אל העולם כולו. זכויות המעבר בחלקו הדרומי של המצר שייכות לעומאן, כאשר בעקבות המבוי הסתום הנוכחי, העלו העומאנים הצעה חלופית: שירותי הימי במצר ישולמו באמצעות קרן שתמומן מתרומות וולונטריות.
עומאן אף קיימה דיונים עם חברות נפט וסנות כדי לבדוק מוכנות לתרום לקרן זו, אך איראן התנגדה לנוסחה מאחר שאינה כוללת תשלום אגרות ישיר אליה. גם מדינות המפרץ הביעו ספק ביעילות המהלך, בטענה שלכל איראן אין את הציוד הנדרש לניהול תקין של נתיב המים. הממשל בוושינגטון קיבל את ההצעה אך העלה חששות כי התוכנית עדיין עלולה להיתפס כסוג של תחנת מכס שתועיל לאיראן.

כזכור, בשבוע שעבר חידשה איראן את תקיפותיה על ספינות, לאחר שעומאן ארגנה נתיב מעבר חלופי מבלי לקבל את אישורה של טהרן. הדבר הוביל לגל תקיפות נגד מצד ארה"ב, עד ששני הצדדים הסכימו לעצור את הלחימה ולשוב לשולחן הדיונים.
המשבר פגע קשות בתנועת כלי השיט במצר. לפי נתוני חברת Kpler, תנועת הספינות היומית במצר צנחה ל-43 ספינות בלבד ביום רביעי האחרון, לעומת 75 ספינות בשבוע שלפני כן. לשם השוואה, לפני פרוץ המלחמה נהגו לעבור במצר למעלה מ-100 ספינות מדי יום. המשמעות היא פגיעה ישירה ומתמשכת בשרשראות האספקה העולמיות ובמחירי האנרגיה.
