accessibility-icon
share-icon
חדר מיון, ארכיון | צילום: דוברות בית החולים הלל יפה
חדר מיון, ארכיון | צילום: דוברות בית החולים הלל יפה

הסכנה שמסתתרת בבתי החולים: כך נמנעו יותר מאלף מקרי מוות

יעל אנקר

יעל אנקר

לפני כשעה

1

30

like

1

dislike

משרד הבריאות חושף כי בשנת 2025 נמנעו כ-4,668 זיהומים נרכשים בבתי החולים, לצד יותר מ-1,300 מקרי מוות אפשריים • מאחורי הנתונים: ירידה של יותר מ־50% בזיהומי דם בטיפול נמרץ ובעשרות אחוזים בזיהומי דרכי השתן • במשרד מבהירים: המאבק רחוק מלהסתיים


רוצה שנקריא לך?

מגישים

כשאנחנו מתאשפזים בבית חולים, אנחנו מצפים לקבל טיפול שיחזיר אותנו הביתה בריאים יותר. אבל עבור אלפי מטופלים מדי שנה, דווקא האשפוז עצמו עלול להפוך למקור לסיבוך נוסף – זיהום שנרכש במהלך הטיפול הרפואי. חלק מהזיהומים הללו עלולים להסתיים באלח דם, להאריך את משך האשפוז ואף להוביל למוות.

maximize-image
images-count1+
משרד הבריאות בירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לדבריו של מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי: "אנחנו מדברים על סיבוך של טיפול רפואי שלעיתים מציל חיים, אבל עלול גם לסכן אותם. התפקיד שלנו הוא לעשות כל מאמץ כדי למנוע את הסיבוכים האלה".

כעת מפרסם משרד הבריאות את דוחות מניעת הזיהומים לשנת 2025, מהם עולה כי התוכנית הלאומית למניעת זיהומים הצליחה, לפי הערכת גורמי המקצוע, למנוע 4,668 זיהומים נרכשים, 1,319 מקרי מוות אפשריים, לחסוך יותר מ-30 אלף ימי אשפוז וכ-300 מיליון שקלים למערכת הבריאות

לדברי משרד הבריאות, ההישגים הם תוצאה של תוכנית לאומית הפועלת כבר למעלה מעשור וכוללת ניטור רציף של זיהומים, בקרה ארצית, הכשרת צוותים רפואיים, התערבויות ממוקדות במחלקות בסיכון ותמרוץ בתי החולים לשיפור מתמיד.

אחד המדדים המרכזיים שנבדקו הוא אלח דם נרכש – אחד הסיבוכים החמורים ביותר של זיהום במהלך אשפוז. מאז תחילת ההתערבות הארצית בשנת 2012 ירד שיעור המקרים בכ-52%, מ-5.3 ל-2.6 מקרים לכל אלף ימי אשפוז ביחידות לטיפול נמרץ. בשנת 2025 בלבד נמנעו יותר מ-1,150 מקרי אלח דם נרכש.

בעקבות השיפור אף החמיר משרד הבריאות את היעד הארצי לזיהומים הקשורים לצנתר מרכזי, מ-1.9 ל-1.3 מקרים לכל אלף ימי צנתר. עם זאת, במשרד מציינים כי בשנים האחרונות לא נרשם שיפור בפגיות וביחידות טיפול נמרץ ילדים ונוירוכירורגיה, ולכן תחומים אלה ימשיכו לעמוד במוקד ההתערבות.

גם בתחום הזיהומים הנרכשים בדרכי השתן נרשמה ירידה משמעותית. במחלקות הפנימיות והכירורגיות ירדו שיעורי הזיהומים ב-44%-60% לעומת שנת 2016, ובמחלקות לגריאטריה אקוטית נרשמה ירידה של 18%-33%. לפי הערכת משרד הבריאות, המשמעות היא מניעה של כ-1,700 זיהומים בשנה במחלקות המנוטרות.

במקביל פרסם משרד הבריאות גם את האנטיביוגרם הארצי לשנת 2025, המציג את תמונת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה בישראל. מהנתונים עולה כי ברוב המדדים ישראל מציגה נתונים דומים, ובחלקם אף טובים יותר, בהשוואה למדינות אירופה. עם זאת, במשרד מדגישים כי המשך המאבק בעמידות לאנטיביוטיקה מחייב צמצום השימוש המיותר באנטיביוטיקה והמשך השקעה במניעת זיהומים.

לצד ההישגים, במשרד הבריאות מדגישים כי האתגר עדיין רחוק מלהסתיים. זיהומים נרכשים ממשיכים לפגוע בכ-5% מהמאושפזים בישראל ומובילים מדי שנה לתמותה של אלפי מטופלים. מרביתם קשורים לסיבוכי טיפול רפואי, אך חלק משמעותי מהם ניתן למנוע באמצעות הקפדה על היגיינת ידיים, שימוש מושכל באנטיביוטיקה, ניטור רציף ויישום נהלי מניעת זיהומים.

במשרד הבריאות אומרים כי גם בשנת 2026 תורחב הפעילות לצמצום הזיהומים באמצעות תוכניות תמרוץ והתערבויות ממוקדות בבתי החולים ובמערך האשפוז הממושך, במטרה להמשיך להפחית את שיעורי הזיהומים ולשפר את בטיחות המטופלים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News