מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח אודות השבעה באוקטובר 2023, כאשר במהלך אירוע הטרור החמור ביותר מאז הקמת המדינה, הגיעו לבתי החולים 1,340 פצועים, כאשר כ-70% מהם – כ-930 פצועים נקלטו בסורוקה ובברזילי כשהם במצבים רפואיים מורכבים וקשים.

דוח מבקר המדינה חושף כי מערך הפינוי הרפואי של פיקוד הדרום ואוגדת עזה קרס לחלוטין, והתאפיין בהיעדר מענה סדור ובהיעדר פיקוד ושליטה, מה שעיכב במשך שעות קריטיות את הטיפול בפצועים שנזקקו להצלת חיים מיידית.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כתב דברים נוקבים על הכשל המבצעי שהוביל למחדל הטיפול בפצועים: "שורש הכשל בפינוי הפצועים נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום בשבעה באוקטובר. בצל הכשל של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום, עלו גם ליקויים משמעותיים במערך הפינוי של הפצועים: פינוי הפצועים התאפיין בהיעדר מענה סדור לפינוי הפצועים על ידי צה"ל, בהיעדר פיקוד ושליטה סדור בין צה"ל למד"א ובתיאום מאוחר של נקודות השחלוף מול מד"א – קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור.

"הפינוי של פצועים שנזקקו לטיפול רפואי בבית החולים התעכב במשך השעות הקריטיות בשבעה באוקטובר. הכשלים הנוגעים לפינוי הרפואי מתעצמים נוכח מספר הפצועים והנרצחים באירועי שבעה באוקטובר".
הדוח חושף מציאות קשה של הפקרת האזרחים ביישובי העוטף ובמתחם מסיבת הנובה ברעים: סירוב להשתמש בחמ"ל הדיגיטלי: מד"א הציב באוגדת עזה מערכת בשם "חמ"ל רפואה דיגיטלי" שמשקפת בזמן אמת את מיקומם המדויק של הפצועים האזרחיים ואת פריסת האמבולנסים.

גורמי הרפואה הצבאיים לא השתמשו במערכת, וכתוצאה מכך מידע חיוני שהיה יכול לסייע לצבא להגיע אל האזרחים המדממים בשטח הלחימה – פשוט לא הגיע לכוחות. מפקד פיקוד הדרום הודה כי מידע זה היה נחוץ לו לבניית תמונת מצב.
במהלך יום הטבח נערכו בפיקוד הדרום שלוש הערכות מצב מרכזיות, ב-8:30, ב-13:15 ובשעות הערב. על פי עדויות קצין האג"ם של הפיקוד, באף אחת מהערכות המצב הללו לא עלו בעיות בקשר לפינוי פצועים, והגורמים הבכירים התעלמו מהעובדה שצוותי מד"א אינם מסוגלים להיכנס לעוטף עקב האש.

מתקפת הטרור החלה בשעה 6:29, אך רק בשעה 14:23 העביר קצין הרפואה של אוגדת עזה למד"א את מיקומי נקודות השחלוף והחבירה שנקבעו בפקודה האג"מית של הפיקוד. אזרחים מפנים את עצמם: בשל חוסר היכולת של האמבולנסים להיכנס ליישובים המותקפים, כ-525 פצועים – מתוך כ-930 פצועי העוטף, נאלצו להתפנות באופן עצמאי, על ידי כוחות ביטחון מקומיים או אזרחים שסיכנו את חייהם.
עדויות קשות מהשטח מציגות תושבים מעין הבשור ומחוץ אשקלון שנדרשו על ידי מוקד מד"א להביא את הפצועים הקשים בעצמם לצמתים מרוחקים כמו צומת זיקים, תחת האמירה: "יורים עלינו, אנחנו לא מגיעים".

ערב פרוץ הטבח, היו ברשות מד"א 24 אמבולנסים ממוגני ירי בלבד בכל רחבי הארץ, מתוך 50 שנדרשו על פי ועדות מקצועיות, ורק אמבולנס ממוגן אחד ויחיד פעל בבוקר האסון בכל גזרת העוטף.
למרות מימדי האסון ומספר הנרצחים והפצועים הגבוה, צה"ל לא ערך עד לתום מועד הביקורת שום תחקיר ייעודי וכולל על אופן פינוי הפצועים מהשטח ובפרט על פינוי האזרחים, למעט תחקיר נקודתי של חיל האוויר על הפינוי המוסק.

המבקר מבהיר כי הפינוי הרפואי התעכב בשעות הקריטיות ביותר לחיי אדם, וקובע כי על צה"ל ומערכת הבריאות לשנות לאלתר את תפיסת הפיקוד והשליטה, להטמיע את מערכות מד"א הממוחשבות בכל החמ"לים הרלוונטיים של הצבא, ולתרגל מבעוד מועד הקמת נקודות שחלוף אד-הוק במקומות בטוחים כדי למנוע הפקרה דומה באירועי קיצון עתידיים.
מצה"ל נמסר: "צה"ל רואה בטיפול ובפינוי פצועים נושא ערכי מהמעלה הראשונה, בעל חשיבות לאומית וכעיקרון יסוד של משימת הצלת החיים המוטלת על צה"ל. צה"ל כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר. היקף הפצועים
שפונו על-ידי אוגדת עזה ופיקוד הדרום ב-7 באוקטובר, תחת לחימה קשה ומורכבת,
היה גבוה ביחס ליכולות הפינוי במהלך אותו היום.

"כוחות צה"ל ואנשי חיל הרפואה בשטח עשו ככל שביכולתם לפנות את כלל הפצועים מהיישובים ומהבסיסים לבתי החולים במהירות, תוך מתן טיפול רפואי ראשוני מציל חיים. הפינוי נוהל במסגרת סדר עדיפויות משתנה, לצד לחימה קשה והיקף גדול של פצועים.
"בדרגות פציעה שונות, וכל זאת תחת המצב המבצעי המורכב בשטח, כאשר המשימה הדחופה ביותר הייתה הדיפת המחבלים, לצד השגת שליטה מבצעית והצלת חיים. לאורך כל היממה התקיים שיח רציף בין פיקוד הדרום למד״א, בוצעו חיתוכי מצב, תמונת המצב הרפואית שוקפה לכלל הגורמים הרלוונטיים ונקבעו נקודות שחלוף.

"לצד מאמצי הלחימה וחיסול המחבלים, ובמסגרת הפקודה שהופצה בפיקוד שעות
ספורות לאחר תחילת המתקפה, בוצעו והוגדרו על-ידי צה״ל ופיקוד הדרום גם פעולות לטיפול בפצועים ולפינויים, ובהן: הקמת נקודות שחלוף, הקצאת כוחות ייעודיים לפינוי רכוב ומוסק, לצד פעולות נוספות. יובהר כי בסמוך לתחילת המתקפה נפתח חמ"ל רפואה פיקודי והוקצו כוחות נוספים וייעודיים מחיל הרפואה".
עוד נמסר: "נדגיש כי האחריות על הגדרת יעדי הפינוי וויסות המטופלים בין בתי החולים אינה מוטלת על פיקוד העורף, אלא על משרד הבריאות והרשות העליונה לאשפוז. פיקוד העורף מהווה גורם מסייע לבקשתו של משרד הבריאות, בקשה שלא התקבלה ב- 7 באוקטובר 2023.

"כיום, כלל אמצעי השליטה של מד״א מוצגים בחמ"לי הרפואה הצה"ליים – שינוי
שקידם את היכולת ליצור תמונת מצב רחבה ושיפר את מוכנות צה״ל ואת התיאום עם מד"א. זאת כחלק מהפקת הלקחים מהלחימה, ועוד טרם פרסום דו“ח מבקר המדינה. בעקבות אירועי ה7- באוקטובר, צה"ל מקיים מאמץ תחקור רחב היקף.
"לצד זאת, צה"ל ממשיך לקיים תהליכי למידה ותחקור בשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים נוספים, ככל שיידרש. צה"ל מוקיר את הלוחמים וצוותי הרפואה אשר חרפו את נפשם כדי להציל את חייהם של אלפי הפצועים ביישובי הנגב המערבי, ומחזק את הפצועים ומשפחותיהם בדרכם להחלמה ולשיקום".
