מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח חריף אודות שיקום פצועי המלחמה, כאשר החל מאוקטובר 2023 ועד ליולי 2025 אושפזו במחלקות השיקום בבתי החולים השונים כ-1,660 פצועים. נכון לספטמבר 2025 נפצעו במהלך המלחמה כ-20,000 חיילים ואנשי כוחות ביטחון.
9+דוח ביקורת נוקב של מנכ"ל משרד מבקר המדינה חושף כי המדינה נכשלת בהנגשת הזכויות לפצועים אלו, ומצביע על כך שההחלטות היכן להתאשפז או לאיזו מסגרת שיקום יום להגיע אינן נובעות ממידע מוסדר אלא מהמלצות של חברים.
נוכח פציעתו של חגי אנגלמן, בנו של מבקר המדינה, כחודש לאחר תחילת המלחמה, מנע עצמו המבקר מהעיסוק בדוח זה. הבדיקה וההתייחסות הובלו על ידי מנכ"ל המשרד, תא"ל במיל' ישי וקנין, שמסר ציטוטים חריפים על המצב: "הלוחמים שלנו חירפו את נפשם למען ביטחון המדינה, וכעת זו חובתה של המדינה להיות שם עבורם.
9+"הדוח חושף שורה של ליקויים באופן שבו המדינה מטפלת בשיקומם: התחושה של פצועים רבים היא שהם אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא, והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן. מצאנו כי לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הוראות המסדירות את מסירת המידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם".
עוד הוסיף וקנין: "לצידם של אלו, אני מבקש להביע הערכה עמוקה לצוותי השיקום בבתי החולים, שטיפלו במסירות אין קץ בפצועי המלחמה. אני מציין לחיוב גם את פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון ואת מאמציו למתן מענה למספרם הגדול של הפצועים. אך המסירות של הצוותים בשטח אינה תחליף למדיניות סדורה. על משרד הבריאות ומשרד הביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים. יש להבטיח שהמידע על זכויות יהיה נגיש וברור, ולשפר את הטיפול והשירות הניתנים לגיבורי ישראל – אלו שנפצעו בגופם ובנפשם".
9+הדוח חושף נתונים קשים לגבי הטיפול בפצועים: סקר שביעות רצון שקיים אגף השיקום במשרד הביטחון ביוני 2024 העלה כי כ-80% מהפצועים מכירים במידה בינונית ומטה בלבד את הזכויות המגיעות להם. כמו כן, נמצא כי 87 נכי צה"ל הזכאים לרכב שכור ו-162 נכי צה"ל הזכאים להחזר הוצאות שכר דירה על פי הערכת הרופאים המרחביים, אינם מקבלים הטבות אלו בפועל.
פער נוסף נמצא בתחום הכספי: אגף השיקום במשרד הביטחון אינו מיידע את נכי צה"ל או את בני משפחותיהם בדבר המשמעויות של בחירה בתשלום ישירות לחשבונם ולא דרך המעסיק, בחירה שגוררת אי-תשלום של זכויות סוציאליות המהוות כ-30% מהשכר. סכום זה נאמד בשנת 2024 בלבד בסך מרבי של כ-62 מיליון ש"ח שלא שולמו לנכים ולמשפחותיהם.
בנוסף, חל עיכוב כבד בתשלומי החזר הוצאות וספקים, כאשר כ-24% מכלל החשבוניות – כ-54,000 חשבוניות שולמו בעיכוב של מעל 45 יום. בשנת 2024, עלות מערך "ליווי בתגמול", מימון העסקת מלווה ללא פיקוח או בקרה על איכות הליווי בפועל, הסתכמה ב-309 מיליון ש"ח.
9+הביקורת חשפה גם כי פרויקט המחשוב הקריטי של משרד הביטחון, "שער הכניסה", שאמור לבצע אוטומציה לתהליכי ההכרה, הוועדות הרפואיות וההטבות, עוכב למעלה משנה וטרם הסתיים. נכון למאי 2025, מתוך כ-7,000 בקשות להכרה של פצועי המלחמה שטרם נקבע להן סטטוס, כ-2,200 בקשות נמצאות בטיפול של יחידת ההכרה למעלה משנה – פי שלושה מהמועד המרבי שקבע האגף בהוראותיו.
עומס כבד נרשם גם בבתי החולים: כ-72% מהפצועים אושפזו בשלושה בתי חולים במרכז הארץ, כאשר מרביתם כ-47% אושפזו בשיבא. נמצא קשר סטטיסטי הפוך בשיבא: ככל שעלה מספר הפצועים, ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע, ובאמצע ינואר 2024 הוא עמד על פחות מ-2.2 טיפולים ביום – כמעט טיפול אחד פחות מהסטנדרט.
9+בנוסף, שיבא המיר שתי מחלקות פנימיות-גריאטריות למחלקות שיקום "חוזרים לחיים" ללא אישור מחטיבת הרפואה ובלי שאגף גריאטריה במשרד הבריאות ידע על כך, דבר שגרע מיטות אשפוז מהאוכלוסייה המבוגרת שנאלצה להתאשפז במחלקות פנימיות רגילות שפחות מתאימות לצרכיה.
ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון רואה בשיקום פצועי ופצועות מערכת הביטחון כאתגר לאומי ראשון במעלה ומחויבות ערכית לציבור המשרת. מאז השבעה באוקטובר קלט אגף השיקום למעלה מ-25 אלף פצועים ופצועות מהמלחמה הנוכחית והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים באגף לכ-100 אלף.
9+"היקף הפצועים חסר התקדים מחייב מענה מדינתי נרחב. לכן, בהתאם להמלצת משרד הביטחון מינו שרי הביטחון והאוצר ועדת מומחים ציבורית, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהמליצה לאחרונה על תכנית פעולה מקיפה ביותר. התכנית נותנת מענה לנקודות שבהן נגע מבקר המדינה ולרבות אחרות. משרד הביטחון פועל על מנת להביא את ההמלצות לאישור הממשלה, כך שניתן יהיה להתחיל ביישומן בהקדם האפשרי."
עוד נמסר כי "מתווה העבודה של אגף השיקום במהלך המלחמה – מהפכת 'שיקום לפני בירוקרטיה' שבבסיסה ההחלטה לאפשר לפצועים להתרכז קודם כל בשיקומם ולקבל מעטפת רפואית ונפשית מבלי שיידרשו לגשת לוועדה רפואית, הינה החלטה מקצועית שקיבל אגף השיקום במהלך המלחמה, אל מול אתגר שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מיום הקמתה.
9+"מדיניות זו התבססה על הערכות מקצועיות של גורמי רפואה ושיקום, על בסיס ניסיון ממלחמות עבר, כי בסמוך לפציעה חשוב שהפצוע יתרכז בשיקום והחלמה. עפ"י המומחים, קיום ועדה בטרם התייצבה הפציעה ובסמוך לה, יוביל לקביעת נכות זמנית ויאלץ את הפצוע להתמודד עם בדיקות חוזרות ונשנות, דבר שהאגף ביקש להימנע ממנו.
"מדיניות ההכרה המהירה – אגף השיקום רשם הישג חסר תקדים כאשר 70% ממבקשי ההכרה בתקופת המלחמה הוכרו בתוך 48 שעות בלבד. נציגי האגף נפרסו בבתי החולים בשבוע הראשון ללחימה, יזמו פניות לפצועים ולמשפחותיהם והצמידו לכל פצוע איש קשר אישי וזמין לכל צורך".
9+עוד נמסר כי באשר לקיום ועדות רפואיות בתקופת המלחמה: "במהלך המלחמה התקיימו ועדות רפואיות לפצועים שרצו בכך ולפצועים הקשים ביותר שנזקקו למענים ייחודיים, פצועים שלא ניגשו לוועדה המשיכו לקבל כל העת טיפול רפואי מרחיב ומלא שאינו כפוף לחוק הבריאות הממלכתי. במקביל פעל האגף להרחבת מספר מרכזי הוועדות הרפואיות וצמח משני מרכזים לחמישה בפריסה ארצית. נדגיש כי כלל הפצועים שפנו לבקשת הכרה, קיבלו את מלוא המענים הרפואיים והשיקומיים לאורך כל התהליך, עוד בטרם ניגשו לוועדה".
בנוגע להתמודדות עם מחסור לאומי במטפלים ורופאים נמסר: "מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור קשה ברופאים ומטפלים, כך לדוגמה זמן ההמתנה הממוצע בישראל לרופאי אורתופדיה ופסיכיאטריה, הנדרשים מאוד בעבודת השיקום, עומד על כ-6 חודשים בממוצע. למרות זאת, האגף הרחיב את שירותיו באופן חסר תקדים: פי ארבעה מטפלים נפשיים, פי שלושה בתים מאזנים, הקמת שירותים חדשניים 'יש מאין' ובהם 9 חוות שיקומיות ברחבי הארץ, ניידת טיפול במצבי משבר, מחלקה סיעודית ייעודית לצעירים ועוד.
9+כמו כן נמסר כי "אגף השיקום מבהיר בצורה חד-משמעית כי בהסכמה עם משרד האוצר, לא תתבצע גביית חובות מפצועי צה"ל שנפצעו במלחמה הנוכחית והוענקו להם מקדמות במסגרת 'שיקום לפני בירוקרטיה'".
מצה"ל נמסר: "צה"ל מוקיר את לוחמי הסדיר והמילואים שנפגעו בגוף ובנפש, ומאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה. תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. גורמי אגף השיקום בעלי הרשאות צפייה ברשומות אלה וחשופים לכלל המידע הרלוונטי. עם זאת, גורמי הרפואה בצה"ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום. צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים".
