accessibility-icon
share-icon
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כשלים חמורים בפיקוד, הזנחת תשתיות ופגיעה קשה בזכויות האזרח

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני כשעה

1

1

like

0

dislike

סדרת דוחות חמורה של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור חושפת כשלים מבניים וניהוליים עמוקים בזרועות השלטון, הביטחון והרפואה בישראל • החל מהיעדר מענה סדור ועיכובים קריטיים בפינוי נפגעים משטחי הלחימה, דרך ליקויים חמורים בשיקום של לוחמים פצועים, פגיעה ביעדי משבר האקלים ושיקום ים המלח, הפקרות תחזוקתית ובטיחותית במרחבים המוגנים במוסדות הציבור, ועד לכשלים אפקטיביים בפיקוח על מעונות יום


מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היו (שלישי) שורה של דוחות מלחמה וביקורת רוחביים לשנת 2026, המציגים שורת ליקויים משמעותיים בהיבטי הפיקוד, השליטה והמוכנות של מערכות המדינה. הדוחות, המבוססים על פעולות ביקורת ממושכות, מתריעים כי הליקויים והפערים שעלו נוכח אירועי חירום ומלחמה מחייבים מענה כלל-ממשלתי מיידי ומעבר של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים מפעולות מקומיות של "טלאי על טלאי" למדיניות סדורה ומתוקצבת.

maximize-image
images-count11+
טבח 7 באוקטובר בכיסופים | צילום: פלאש 90

מחדל פינוי הפצועים לבתי החולים בשבעה באוקטובר 2023ה

הביקורת קובעת כי שורש הכשל בפינוי הפצועים משטחי הלחימה נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום, כאשר האחריות הישירה על המרחב הייתה של פיקוד הדרום ושל אוגדת עזה. מערך הפינוי הרפואי של פצועים שנזקקו להצלת חיים התעכב במשך שעות קריטיות והתאפיין בהיעדר מענה סדור, היעדר פיקוד ושליטה סדורים בין צה"ל למד"א, ותיאום מאוחר מאוד של נקודות השחלוף – קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור.

maximize-image
images-count11+
ההרס בקיבוץ כיסופים אחרי הטבח | צילום: פלאש 90

בנוסף, בעוד המידע על חיילים פצועים עבר ישירות, גורמי הרפואה הצבאיים באוגדה סירבו להשתמש במערכת "חמ"ל רפואה דיגיטלי" שהציב מד"א, ובכך נמנע מכוחות הצבא בשטח מידע קריטי שהיה ברשות מד"א על מיקום ומספר האזרחים הפצועים, שיכול היה לסייע בבניית תמונת המצב ובמענה הרפואי.

הליקויים בשיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל

בשל פציעת בנו חגי אנגלמן כחודש לאחר תחילת המלחמה, מנע המבקר את עצמו מהעיסוק בדוח זה, והוא נוהל על ידי מנכ"ל המשרד, תא"ל במיל' ישי וקנין, שחשף שורה של ליקויים חמורים באופן הטיפול ובשיקום הפצועים. הדוח מעלה כי פצועים רבים חשים שאינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא ונאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן, זאת מכיוון שלבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הוראות ונהלים המסדירים את מסירת המידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם.

maximize-image
images-count11+
פעילות כוחותינו בלבנון, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

לצד ציון לחיוב של מסירות צוותי השיקום בבתי החולים ואגף השיקום במשרד הביטחון, נקבע כי מסירות זו אינה תחליף למדיניות סדורה, ועל משרדי הבריאות והביטחון לפעול מיידית להבטחת נגישות ובהירות המידע לגיבורי ישראל שנפצעו בגופם ובנפשם.

התיאום בין המערכת הממשלתית לבין גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה

הביקורת מצביעה על גל רחב היקף של התגייסות אזרחית מכל שכבות החברה למילוי הצרכים המשקיים והפרטניים שנוצרו בעקבות המלחמה, אך חושפת כי תפקוד המערכת הממשלתית בתיאום מול גופים אלו היה לקוי. נמצא כי הפעולות לתיאום והכוונת הגופים התורמים וההתנדבותיים מצד רשויות השלטון היוו צורך ממשי, בעיקר בחודשי המלחמה הראשונים, לצורך השלמת המענה הממשלתי בעורף באספקת מזון, ציוד ופינוי תושבים.

maximize-image
images-count11+
התנדבות, אילוסטרציה | צילום: קנבה

המבקר מדגיש את הצורך בחיזוק השותפות עם המגזר השלישי והמגזר העסקי תוך שמירה על אחריות הממשלה לאספקת שירותי ליבה, וממליץ על קביעת מנגנונים סדורים למניעת בזבוז משאבים וניצולם היעיל בעתות חירום.

ביקורת פתע – רמת התקינות והתחזוקה של מרחבים מוגנים במוסדות ציבור.

במהלך ביקורת פתע שנערכה בהתראה של יומיים בלבד, נבחנו המרחבים המוגנים במבנים של מוסדות ציבור חיוניים המספקים שירות לקהל הרחב, בהם המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות ותחנות לבריאות המשפחה – טיפות חלב.

maximize-image
images-count11+
אזרחים יורדים למרחב מוגן, ארכיון | צילום: פלאש 90

בבדיקה נמצאו ליקויים ותקלות בתחזוקה השוטפת וברמת המוכנות של המרחבים: עלו בעיות של חסימת דרכי גישה ופתחי מילוט באמצעות חפצים או סורגים נעולים, ליקויים בשילוט פולט אור לסימון, אי-תקינות של גומיות האיטום בדלתות ובחלונות ההדף, וכן ליקויים פיזיים בצינורות האוורור ובמערכות האינסטלציה, התברואה והתקשורת הסלולרית והאלחוטית בתוך המרחבים. המבקר קבע כי על המוסדות לפעול לאלתר לתיקון הליקויים ולגבש תוכנית רב-שנתית לבקרה עיתית ומקיפה לשמירה על חיי אדם.

פיקוח ושמירה על שלום הפעוטות במעונות היום

הדוח חושף ליקויים משמעותיים במערך הפיקוח והבקרה של משרד החינוך על מעונות היום לגיל הרך – בגילי לידה עד שלוש. נמצא כי למשרד החינוך אין מידע מלא ומיפוי של כלל המעונות הפועלים ללא רישיון, ומערך הפיקוח על המעונות בעלי הרישיון אינו אפקטיבי דיו – ביותר ממחצית מהמעונות בוצע ביקור פיקוח אחד בלבד או לא בוצע כלל במהלך שנת הלימודים.

maximize-image
images-count11+
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

כמו כן, עלו ליקויים חמורים ביישום חוק המצלמות: במעונות רבים שקיבלו רישיון על סמך הצהרה התגלו תקלות ממושכות במערכות המצלמות שמנעו תיעוד תקין, ומערך הניטור הדיגיטלי לא יושם בהיקף מספק. בנוסף, עלו ליקויי בטיחות מהותיים בתשתיות החשמל, המבנה והחצרות, ומעונות רבים לא הציגו אישורי בטיחות תקינים או דיווחו על תיקון הליקויים כנדרש, דבר המעמיד את הפעוטות בסיכון.

פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים

דוח מעקב שלישי זה קובע כי פעילות הממשלה בנושא עדיין מדשדשת ותפקודה לקוי, ומגדיר את פעולותיה כ"טלאי על טלאי" באמצעות עשרות החלטות שאין בהן כדי להביא לשינוי של ממש בשטח. המבקר מבהיר כי הכתובת על הקיר, ומדגיש כי לישראל עדיין אין תוכנית היערכות לאומית משרדית ישימה ומתוקצבת, וכי קיים שיהוי כבד בעיגון אסדרה מחייבת באמצעות חוק האקלים.

maximize-image
images-count11+
מזג האוויר | צילום: אדם מיכלשווילי

על פי נתוני המעקב, המשך המדיניות הממשלתית הקיימת צפוי להוביל לכך שמדינת ישראל תפספס באופן דרמטי את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה לשנת 2030, תשיג כ-19% הפחתה בלבד במקום היעד הלאומי של 27%, וכן תפספס את יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. המבקר מחדד כי גם במצבי חירום מלחמתיים, קיימת חשיבות עליונה לקידום מקורות חלופיים לאנרגיה מתחדשת עבור הביטחון האנרגטי והקיימות של המדינה.

ההתמודדות הממשלתית עם ירידת מפלס המים בים המלח

ממצאי הביקורת מצביעים על פער גדול ומתמשך בין החזון והתוכניות שהממשלה קבעה ותיקצבה לשיקום האזור ולשימורו, לבין מימושם בפועל. מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח, המהווה נכס לאומי ובין-לאומי ייחודי, ממשיך לרדת בקצב קבוע של 1.15 מטר בשנה, דבר המייצר בולענים ונזקים קשים לתשתיות הפיזיות.

maximize-image
images-count11+
ים המלח | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

המבקר מטיל על השרה להגנת הסביבה להגיש בדחיפות את המלצות משרדה לדיון ולהכרעה בממשלה לגבי עצם אופן ההתערבות בירידת המפלס, פיתוח התיירות וההתיישבות באזור, ושמירה על הרציפות התחבורתית האסטרטגית בכביש 90. הגופים האחראים, ובראשם משרד התיירות, המועצות האזוריות מגילות ותמר, רשות הטבע והגנים ומשרד האוצר נדרשים להשלים את תהליכי הפיתוח, ההסדרה והביטוח שהוטלו עליהם.

פעילות הסנגוריה הציבורית

הביקורת בחנה היבטים תפקודיים, כספיים ומינהליים בפעילות הסנגוריה הציבורית ומטה משרד המשפטים. בדוח עלו ממצאים הנוגעים לפיקוח על עבודת הסנגורים החיצוניים המייצגים את הלקוחות, רמת שכר הטרחה המשולמת להם, והתאמת הקריטריונים לקביעת הזכאות הכלכלית לייצוג משפטי על חשבון המדינה.

maximize-image
images-count11+
קרדיט: קנבה

כמו כן, נבחנו היבטים מהותיים באבטחת המידע, ניהול הרשאות הגישה והגנת הפרטיות במאגר המידע הממוחשב של הארגון הכולל נתונים רגישים. המבקר מדגיש כי על הסנגוריה לוודא מעקב ובקרה סדורים אחר הטיפול בתלונות, וליישם כללי מידור קשיחים במערכות המחשוב למניעת זליגת פרטים לגורמים בלתי מורשים.

תגי חניה לאנשים עם מוגבלות

הדוח מצביע על גידול מהיר ומתמשך במספר המחזיקים בתגי חניה לאנשים עם מוגבלות בישראל ובמספר כלי הרכב המשויכים אליהם, דבר המייצר מצוקת חניה הולכת וגוברת בחניות המסומנות ומקשה על המתקשים בניידות למצות את זכויותיהם. הביקורת מעלה ליקויים בתהליכי קביעת הזכאות הרפואית על ידי רופאי אגף הרישוי, היעדר קריטריונים ברורים ועמימות בהגדרות החוק, וכן פרצות בטיחותיות ומנהליות בהליך הגשת הבקשות הדיגיטליות.

maximize-image
images-count11+
חניית נכים, אילוסטרציה | צילום: קנבה

בנוסף, עלו כשלים בהתקשרויות של משרד התחבורה עם חברות חיצוניות לאספקת שירותי ייעוץ רפואי וחשש לניגוד עניינים, לצד פערים משמעותיים באכיפת השימוש לרעה בתגים על ידי המשטרה והרשויות המקומיות. המבקר קבע כי על הצוות הבין-משרדי המיוחד לפעול בדחיפות לגיבוש הסדרה מקיפה וברורה של התחום כדי להשיב לחניות הנכים את ייעודן הערכי והחברתי.

תשתיות תקשוב לאומיות: היבטים פיזיים, סביבתיים ורציפות תפקודית

הביקורת בדקה את רמת ההגנה הפיזית והסביבתית על חדרי שרתים וחדרי תקשורת בגופי תשתיות מפתח קריטיות ובגופים חיוניים לאומיים, וכן היבטים ברציפות התפקודית של מערכות אלו בשעת חירום. בדוח עלו פערים בולטים בפעילות ההנחיה והפיקוח של מערך הסייבר הלאומי והרשויות האסדרתיות המגזריות על עמידת הגופים בהנחיות המקצועיות להגנה הפיזית על חדרי המחשוב.

maximize-image
images-count11+
סייבר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

המבקר מדגיש כי נוכח הסיכונים והאיומים המבצעיים, קיימת חשיבות עליונה להבטחת החוסן והרציפות של תשתיות התקשוב הלאומיות, למניעת שיבושים באספקת השירותים החיוניים למשק ולוודא תפעול אמין של מערכות המידע בעתות משבר.

עקבו אחרינו גם ב-Google News