מחקרים חדשים שפורסמו לאחרונה מעוררים דאגה גוברת בקהילה המדעית ומחזקים את ההערכה כי חשיפה מוגברת למסכים בגיל הרך עלולה להשפיע על יכולות הלמידה, הזיכרון וההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים גם שנים רבות לאחר מכן. הממצאים החדשים מצביעים על כך שלא רק משך החשיפה חשוב, אלא גם הגיל שבו הילדים נחשפים למסכים.
3+המחקר המרכזי, שנערך על ידי חוקרים מ-Inserm הצרפתי ומהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS), עקב אחר 502 ילדים מלידתם ועד גיל עשר וחצי במסגרת מחקר האורך GUSTO. החוקרים בחנו את זמן החשיפה למסכים בגילים שונים – מגיל שנה ועד גיל שמונה – והשוו אותו לביצועים לימודיים וליכולות זיכרון עבודה בשלב מאוחר יותר. התוצאות הצביעו על כך שחשיפה מוגברת למסכים בגיל שנה ובסביבות גיל הכניסה לבית הספר הייתה קשורה באופן עקבי להישגים לימודיים נמוכים יותר וליכולות זיכרון עבודה חלשות יותר.
לדברי החוקרים, הממצאים החזקים ביותר נמצאו דווקא אצל ילדים שנחשפו לזמן מסך ממושך בגיל שנה. "תקופת הינקות המוקדמת עשויה להיות חלון רגיש במיוחד, שבו המוח המתפתח פגיע יותר להחלפת אינטראקציות לימודיות ואנושיות בזמן מסך", הסבירו מחברי המחקר. במקביל, החוקרים הופתעו לגלות כי בגילי שנתיים ושלוש לא נמצאה השפעה מובהקת דומה, אך הקשר בין זמן מסך לבין הישגים נמוכים הופיע מחדש בגיל שש, עם הכניסה למערכת החינוך הפורמלית.
3+במקביל, סקירת מחקרים רחבת היקף שנערכה בבריטניה על ידי קבוצת המחקר iADDICT, המאגדת חוקרים מארבע אוניברסיטאות מובילות, הגיעה למסקנה כי אין לאפשר חשיפה יזומה וקבועה למסכים לילדים מתחת לגיל שנתיים. החוקרים מצאו קשר בין חשיפה מוקדמת למסכים לבין קשיי שינה, גירוי יתר, עיכובים בהתפתחות השפה, פגיעה אפשרית בבריאות העיניים, ירידה באינטראקציות עם ההורים ואף סיכון מוגבר להשמנת יתר בילדות. עם זאת, החוקרים הדגישו כי הסקירה אינה מוכיחה קשר סיבתי ישיר לכל אחת מהתופעות, אלא מצביעה על קשרים עקביים ומדאיגים.
החוקרים והגורמים המקצועיים מדגישים כי האחריות אינה מוטלת רק על ההורים. לדבריהם, המציאות הדיגיטלית של ימינו מחייבת גם הנחיות ברורות יותר מצד רשויות הבריאות וחברות הטכנולוגיה. במקביל, הם ממליצים להורים לצמצם ככל האפשר חשיפה למסכים בגיל הרך, להעדיף אינטראקציות אנושיות, משחק חופשי ופעילות פיזית, ולהימנע מהצגת תכנים דיגיטליים כ"מותאמים לתינוקות" ללא ביסוס מדעי מוצק.
3+לצד האזהרות, מומחים מדגישים כי אין מדובר באיסור מוחלט על כל שימוש במסכים. גם הגורמים שגיבשו את ההמלצות בבריטניה ובארגוני הבריאות הבינלאומיים מציינים כי שימוש מוגבל ומפוקח, למשל בשיחות וידאו עם בני משפחה או במסגרת פעילות לימודית מונחית, אינו נחשב בהכרח מזיק. עם זאת, המסר המרכזי של המחקרים החדשים נותר ברור: ככל שהחשיפה למסכים בגיל הרך נמוכה יותר – כך גדל הסיכוי להתפתחות קוגניטיבית ולימודית מיטבית בהמשך החיים.
