בג"ץ קיבל היום (שני) פה אחד שתי עתירות נגד חלק מהליכי הביקורת שמקיים מבקר המדינה בנוגע לאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם. פסק הדין עוסק בשמונה הליכי ביקורת בלבד, מתוך עשרות הליכים שיזם המבקר בנושא.
2+פסק הדין המרכזי נכתב על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, ובהסכמת השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. גם השופט עופר גרוסקופף תמך בקבלת העתירות, אך מנימוקים אחרים.
בית המשפט קבע כי מבקר המדינה אינו מוסמך להמשיך בארבעה הליכי ביקורת שנוגעים לנושאי ליבה של מדיניות וביטחון, בהם הלוחמה הכלכלית בטרור, הגנת הגבול ברצועת עזה, עבודת קהילת המודיעין והדרג המדיני, וכן התנהלות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ במהלך אירועי 7 באוקטובר.
2+השופטת ברק-ארז קבעה כי תפקידו של מבקר המדינה הוא לערוך ביקורת על התנהלות הרשויות ביחס לנורמות קיימות, ולא לנהל חקירה רחבה בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה. בפסק הדין צוין גם כי לנוכח הצורך שהוכר בהקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, יש עדיפות שנושאים אלה ייבחנו במסגרתה.
בנוגע לארבעה הליכי ביקורת נוספים – בהם ההסברה הישראלית בעולם, הטיפול בחללים האזרחיים, אירועי פסטיבל נובה וההיערכות להגנת ערי הדרום – קבע בית המשפט כי המבקר יוכל להמשיך בביקורת, אך לא על בסיס טיוטות הדוחות שכבר גובשו. זאת, משום שלדעת השופטים היה צורך להעניק זכות טיעון מלאה למי שעלולים להיות מושפעים אישית ממסקנות הביקורת, עוד לפני גיבוש הטיוטות.
