הפרק השלישי של סדרת הדוקו "מרד הגנרלים", המבוססת על ספרו של ארז תדמור, עסק הערב (רביעי) בקמפיין לעצירת המלחמה ובפער שנוצר בין מטרות המלחמה שקבע הדרג המדיני לבין האופן שבו פעלה צמרת מערכת הביטחון.
הקבינט המדיני-ביטחוני הגדיר שלוש מטרות מרכזיות למלחמה – השמדת היכולות הצבאיות של חמאס, השמדת יכולותיו השלטוניות והשבת כלל החטופים. אלא שצמרת מערכת הביטחון גיבשה סדר עדיפויות אחר, שבמסגרתו נבלמו תוכניות לפגיעה ביכולות השלטוניות של חמאס והנחיות שהגיעו מהדרג המדיני לא יושמו במלואן.
במקביל התנהל קמפיין תקשורתי שנועד להביא לעצירת הלחימה. במסגרת זו הופצו מסרים על עייפות, שחיקה ועל כך שהניצחון כבר הושג – במטרה לייצר לחץ ציבורי על הממשלה ולהוביל להפסקת המלחמה.
רותם סלע מסביר כי אחידות המסרים בתקשורת וברשתות החברתיות אינה מקרית. "אזרחי ישראל צריכים לדעת, ולדעתי במידה מסוימת כבר יודעים, שאם הם רואים שבעה, שמונה, תשעה פרצופים מדברים ברשתות, שהם אומרים את אותו הדבר בדיוק בנוגע להתנהלות הצבא – זה לא כי הם הגיעו לאותה מסקנה באותו רגע, זה בגלל שמישהו, אותו מישהו, לחש להם על האוזן".
1+ארז וינר מתאר כיצד עצירת המלחמה הפכה בעיני חלק מהגנרלים לערך בפני עצמו. "אותם גנרלים רואים בעצירת המלחמה בדרום, שתשפיע גם על עצירת המלחמה בצפון, ערך בפני עצמו. יותר חשוב מערך הניצחון", הוא אומר.
הפרופ' גדי טאוב מותח ביקורת חריפה על הקמפיין הציבורי סביב סוגיית החטופים. "בכל תולדות הקמפיינים בישראל לא נעשה מעשה נבלה מתועב כל כך כמו הקמפיין לעצירת המלחמה שהתחזה לקמפיין החזרת החטופים והתנהל בעצם על גבם", הוא אומר.
בהמשך עוסק יעקב ברדוגו במעורבות האמריקאית במלחמה. "הם ניצחו כי היה להם את האמריקאים. קיבלו הנחיה מהדרג המדיני בישראל, קיבלו הנחיה מהדרג המדיני בארצות הברית ונשמעו לדרג המדיני בארצות הברית. הצבא בעיניי עבד בשפה אמריקאית", הוא אומר.
1+מיכאל דבורין מתייחס גם לפרשת "קטארגייט". לדבריו, "ראש שב"כ, ראש רשות חשאית, בעצם ממציא ומגלגל את העלילה הזאת של קטארגייט כאיזו פרשייה ביטחונית שהשב"כ חוקר אותה. אולי זה מה שיפיל את נתניהו".
הפרק השלישי של "מרד הגנרלים" מציג כיצד המאבק על ניהול המלחמה התנהל לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזירה הציבורית, התקשורתית והמדינית – וכיצד הופעל לחץ מתמשך להביא לסיומה המוקדם של המלחמה, בניגוד למטרות שקבע הדרג המדיני.
תגובת דובר צה"ל: "אירועי הלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר תוחקרו לעומקם והוצגו במלואם לדרג המדיני ובשקיפות לציבור. הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני, ומנהל עימו שיח מקצועי וענייני, בפורומים המתאימים לכך. במהלך המלחמה, מפקדי צה"ל הציגו וקידמו מגוון רחב של תוכניות מבצעיות בכלל הזירות, בהתקפה ובהגנה, לאישור הדרג המדיני. צה"ל מגנה ושולל מכל וכל את הטענה החמורה לפיה מפקדי צה"ל פעלו להחליש את המורל הלאומי. בניגוד לנטען, לאורך כל המלחמה וללא יוצא מן כלל, כל הנחיה שניתנה על ידי הדרג המדיני ואושרה כנדרש בהחלטת קבינט בוצעה במלואה על ידי צה"ל".
מטעמו של רונן בר, ראש השב"כ לשעבר, נמסר: "הטענות שהועברו להתייחסותו שקריות, וכוללות ציטוטים חלקיים ומגמתיים מתחקיר שב"כ, המעוותים את התמונה המקצועית שנפרסה במסגרתו. את מימון ובניית צבא החמאס על גבולנו, הימנעות מסיכול ראשיו, ההנחיה המדינית לשקט בכל מחיר בעזה והסיבות שהובילו לטבח, ניתן לתחקר רק במסגרת ועדת חקירה ממלכתית. למי שביטחון ישראל לנגד עיניו ואין לו מה להסתיר – אין ממה לחשוש, ובוודאי שלא יעסוק במניעת כינונה.
נוכח מצבנו הביטחוני כיום – הקמתה והפקת לקחים במסגרתה הפכו לצורך דחוף. את מחיר העדרה משלמים בימים אלה כולנו. השאלות הבודדות שהועברו להתיחסות אינן מגיעות מתוך רצון להגיע לחקר האמת, אלא ממניעים אחרים, שאינם ממלכתיים".
תגובת רונן ברגמן:
"1. השאלות שהפניתם אלי נוגעות בעלילת דם שהומצאה נגדי, שארז תדמור היה אחד ממפיציה המרכזיים ושכל מטרתה הייתה לנסות ולסייע לאנשי לשכת ראש הממשלה שנעצרו, ובנתיים הוגשו נגדם כתבי אישום חמורים.
2. הטענה הזו עמדה במרכז שורת תלונות שהוגשו בידי נתניהו ומקורביו למשטרה, לשב"כ, ליועצת המשפטית לממשלה ולגופים נוספים. כל התלונות נחקרו, ונמצאו מופרכות.
3. עתירה לבג"צ שהוגשה בנושא נמחקה בידי בית המשפט העליון תוך פסיקת הוצאות לעותרים. בבג"צ הבהירו גורמי הביטחון והמודיעין כי בניגוד מוחלט לקמפיין הדיבתי ולדברים שאמר תדמור, לא רק שלא פורסם שום דבר סודי, ולא רק שלא נגרם שום נזק או נוצרה איזו סכנה, אלא שכלל לא הייתה הדלפה.
4. ביקשתי מכם הבהרה על השאלות, שבחלקן לא כללו מספיק פרטים. סירבתם לתת אותה.
5. זו הפעם השנייה בחודשיים האחרונים בה אתם יוזמים "תחקיר" אודותיי, זאת למרות שאתם חלק מנתבעים בגין לשון הרע בתביעה שהגשתי, ואתם גם מרשים לעצמכם לנסות ולהרתיע אותי דרך ה"תחקירים הללו" וגם לא עושים גילוי נאות לצופים שלכם, זאת בניגוד לתקנות האתיקה של הרשות השנייה.
6. אתם טוענים כי המשפט על "צעדים פזיזים" עלול היה לסכן את המבצע, שממנו, מה"צעדים הפזיזים" יכל היה חזבאללה להבין שהביפרים ממולכדים. מדובר על קפיצה נחשונית במרחבי העובדות והיהגיון. אבל אם כבר, אז מה עם המשפט "ישראל תפעל ותפעל בהקדם האפשרי בלבנון, בפעולה עצימה" או "אני חושב שבתקופה הקרובה אנחנו נראה יותר פעולות עצימות לפני תמרון צבאי אחר. הפעולות העצימות האלה יהיו מיועדות כדי לרכך את הקרקע," או "ראש הממשלה יציג מדרגים שונים של עצימות לפעולה נגד חיזבאללה החל מקמפיין נרחב של הפצצות אוויריות דרך תמרון קרקעי מוגבל ועד למלחמה כוללת על הרקע" או "האש כבר בוערת בצפון אצלנו, היא הולכת להבעיר את לבנון ולהכאיב מאוד מאוד לפרוקסי החיזבאלאי"? מבחר לא מלא של דברים שנאמרו אצלכם בשידור בערב ובלילה ובבוקר, שעות ספורות לפני מבצע הביפרים".
הערת מערכת: אין טענה כי רונן ברגמן ידע על מבצע הביפרים או ניסה להכשילו.
