accessibility-icon
share-icon
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

פרסום ראשון: זינוק מדאיג במספר סרבני החיסונים בישראל

יעל אנקר

יעל אנקר

לפני כשעה

36

12

like

7

dislike

בכנס השנתי של חילי"ק חשפה פרופ' סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור החדשה במשרד הבריאות, כי שיעור הילדים שאינם מתחסנים עלה מ־5% ל־12% בתוך עשור • לדבריה, לא רק התנגדות אידיאולוגית עומדת מאחורי התופעה, אלא גם מחסור בכוח אדם, קשיי נגישות ושחיקת אמון הציבור מאז הקורונה


הכינוס השנתי של חילי"ק, החברה הישראלית לרפואת הילדים בקהילה מבית איגוד רופאי הילדים, התקיים היום (רביעי) בהשתתפות למעלה מ-300 רופאות ורופאים מכל רחבי הארץ, ובהם מתמחים, מומחים ורופאי ילדים ותיקים מהקהילה ומבתי החולים. אחד הנושאים המרכזיים שעלו בכנס היה הירידה בהיענות לחיסוני ילדים והאתגרים העומדים בפני מערכת בריאות הציבור.

מרואן ברגותי פלאש 90
maximize-image
images-count4+
חיסונים. אילוסטרציה

מי שסיפקה את אחת ההצהרות המשמעותיות ביותר בכנס הייתה פרופ' סיגל סדצקי, שמונתה אתמול לראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. סדצקי התריעה כי שיעור סרבני החיסונים בישראל עלה מ-5% לפני עשור ל-12% כיום. "הנושא מטריד אותנו מאוד", אמרה. "הסיבות לכך מגוונות ולא נובעות רק מקבוצות בעלות התנגדות אידיאולוגית לחיסונים. אותן קבוצות אינן כל הסיפור. חלק משמעותי מהבעיה קשור לחסמים לוגיסטיים במערכת הבריאות".

maximize-image
images-count4+
פרופ' סיגל סדצקי, צילום: איגוד לרפואת הילדים

לדבריה, מחסור בכוח אדם, שחיקת צוותים, נגישות מוגבלת וזמינות נמוכה של תחנות טיפת חלב משפיעים באופן ישיר על שיעורי ההתחסנות. "אם בעיר כמו בני ברק אין מספיק תורים בטיפות החלב ואימהות עובדות מתקשות להגיע בשעות הפעילות – זו סיבה לאיחור במתן החיסונים", הסבירה.

משבר האמון מאז הקורונה

סדצקי התייחסה גם להשפעת מגפת הקורונה על מערכת בריאות הציבור וציינה כי שחיקת אמון הציבור במוסדות הבריאות מהווה גורם נוסף לירידה בהיענות לחיסונים. עם זאת, היא הדגישה כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה מסוימת בכיסוי החיסוני בעקבות פעולות שנקט משרד הבריאות להנגשת השירותים לציבור. "אנחנו רואים עלייה בכיסוי החיסוני, וזו בשורה טובה", אמרה. "הצלחנו להגיע לאוכלוסיות רבות פשוט באמצעות הנגשת השירות. כשפותחים עוד תחנות, מרחיבים שעות פעילות ומקלים על ההגעה – הציבור מגיע".

maximize-image
images-count4+
חיסון נגד קורונה, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

לדבריה, משרד הבריאות החל להפעיל מערך ממוחשב חדש שנועד לאתר בזמן אמת ילדים שפיגרו בלוחות החיסונים ולהתערב באופן ממוקד. "המערכת מאפשרת לנו לעבוד בפינצטה – החל מהודעות SMS להורים ועד פנייה יזומה של נציגים במידת הצורך", הסבירה.

שינוי בלוח החיסונים: חיסון ה־MMRV יוקדם

במהלך הכנס הודיעה סדצקי על שינוי משמעותי נוסף בתוכנית החיסונים הלאומית. החל מ־1 ביולי 2026 יוקדם מתן מנת חיסון ה־MMRV, המגן מפני חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, לגיל 18 חודשים במקום המנה שניתנה עד כה בכיתה א'.

לדבריה, ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה מקצועית מקיפה. לפני קבלת ההחלטה הוקמה ועדת היגוי ייעודית שבחנה לעומק את הנתונים האפידמיולוגיים, את הניסיון המצטבר בישראל ובעולם ואת השפעת השינוי על הכיסוי החיסוני, ולבסוף המליצה על הקדמת גיל החיסון.

maximize-image
images-count4+
חיסון, אילוסטרציה | צילום: קאנבה

המהלך מגיע על רקע התפרצויות חצבת שנרשמו בישראל בשנים 2018–2019 וכן בשנים האחרונות, ועל רקע ההבנה כי הגנה מוקדמת יותר עשויה לצמצם את הסיכון להדבקה בקרב פעוטות וילדים צעירים.

שיתוף פעולה בין בתי החולים לקהילה

הכנס השנה שם דגש על שיתופי פעולה בין רפואת הילדים בקהילה לבין הרפואה היועצת והאשפוזית. במושב ייעודי השתתפו יושבי ראש החברות המקצועיות להמטולוגיה בילדים, התפתחות הילד, אנדוקרינולוגיה בילדים, ראומטולוגיה בילדים והחברה הישראלית למניעת אבחון וטיפול יתר. ד"ר דורון דושניצקי, יו"ר חילי"ק וחבר ועד איגוד רופאי הילדים, אמר כי מהמשובים שהתקבלו מהמשתתפים עולה שהתכנים שהוצגו בכנס מותאמים לצרכים העדכניים של רפואת הילדים בקהילה.

maximize-image
images-count4+
משרד הבריאות בירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לדבריו, "החיבור בין רופאי בתי החולים, רופאי הקהילה, לשכות הבריאות, טיפות החלב וקופות החולים הוא אחד המפתחות להתמודדות עם האתגרים העומדים כיום בפני רפואת הילדים בישראל".

עקבו אחרינו גם ב-Google News