עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשכה היום, כאשר מדובר באחד הדיונים האחרונים עם נוכחותו במשפט. במהלך העדות התפתח ויכוח חריף בין סנגורו, עו"ד עמית חדד, לבין נציגת התביעה, עו"ד יהודית תירוש, סביב האופן שבו הוצגו הראיות בתיק. רה"מ טען כי התביעה הסתירה נתונים מהותיים וכי העיסוק במספר מצומצם של כתבות הוא "שקר גדול" שנועד להטות את המשפט.
3+בפתח הדיון העלה עו"ד חדד טענה מוקדמת לפיה נגרם נזק להגנה מכיוון שבית המשפט מתבסס על זיכרון של עדים שהציגו תמונה הפוכה מדברי ראש הממשלה. בהמשך, הציג עו"ד חדד נתונים לפיהם התביעה התמקדה בחקירה הנגדית בפחות מ-10% מהפריטים שהופיעו בכתב האישום, וכינה אותם "פריטים מבודדים".
נתניהו הגיב לטענות אלו בביקורת קשה: "זה לא רק 315 – זה אלפים, אלפי אלפי אלפי כתבות ידיעות שליליות, אלפים! יש פה ניגוד מטורף, אתה לוקח 15 מקרים כאלה מול הים העוין הזה ואתה מנסה להציג את זה כדבר חיובי – זה פשוט שקר גדול".
3+רה"מ נתניהו הגדיר את סיקורו ב"וואלה" כעוין, וציין כי כתבות חיוביות מעטות הן "צימוק בתוך עוגה מורעלת". הוא הוסיף: "מנסים להמציא כמה צימוקים. הם זזו מגרסה לגרסה כדי ליצור קונסטרוקציה, למצוא משהו. זה זועק לשמיים, העוול הזה, העיוות הזה".
במהלך הדיון התפתח עימות סביב "פריט 52", אייטם בנושא אבנר נתניהו, כאשר עו"ד חדד טען כי התביעה הבטיחה הבהרות בחקירה הנגדית אך לא שאלה בנושא, דבר שהוביל לחילופי דברים קשים בין עורכי הדין, בהם אמרה עו"ד תירוש: "נו באמת". עו"ד תירוש הדגישה כי "אנו לא הצגנו את כל האירועים, זה ברור", וכי לשיטתה תשובות נתניהו היו "חד-משמעיות וברורות" ולא דרשו הבהרה.
3+השופט משה בר-עם התערב וקבע כי "חבל על הזמן" וביקש מהצדדים להתקדם, בעוד ששופטת פרידמן-פלדמן קיבלה את התנגדות התביעה להרחבת הדיון בנקודה מסוימת. במהלך הוויכוח, נתניהו קיבל מעטפה סודית, התנצל ויצא מהאולם לדקות ספורות.
ההגנה מנסה להוכיח כי התזה המרכזית של כתב האישום בדבר הקשר בין סיקור חיובי להטבות שלטוניות אינה עומדת במבחן העובדתי, תוך דגש על היקף הסיקור השלילי שלטענת נתניהו הוסתר או לא נלקח בחשבון על ידי החוקרים.
3+כאמור, "תיק 2000", אחד מתיקי האלפים, עוסק במערכת היחסים המורכבת בין ראש הממשלה למו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. טענת המפתח של התביעה היא שנתניהו פעל לקדם חקיקה שתגביל את "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות". מנגד, נתניהו טוען כי מדובר ביוזמה של מוזס שהודפת על ידו, וכי לא היה בכוונתו לרגע להעביר חוק שיפגע בעיתון.
