בתקופה האחרונה רשתות המזון לא מסתפקות במכירת חלב, לחם וירקות. הן נכנסו בכל הכוח לשוק מוצרי החשמל, הסלולר והאלקטרוניקה, ומפתות את הצרכנים עם אייפונים, שואבים רובוטיים, טלוויזיות ומוצרים נוספים במחירים שנראים לעיתים טובים מכדי להיות אמיתיים. אלא שמאחורי חלק מהמבצעים מסתתר פרט מהותי שרבים מהלקוחות כלל לא מודעים אליו בזמן הרכישה: לא מדובר ביבוא רשמי, אלא ביבוא מקביל.
3+המחירים הנמוכים אינם מקריים. במקרים רבים המוצרים מיובאים על ידי יבואנים מקבילים שרוכשים את הסחורה בחו"ל ומוכרים אותה במחירים נמוכים יותר מאלו של היבואן הרשמי. התוצאה היא פערי מחיר משמעותיים שמושכים את הצרכנים לקופה.
כך למשל, שואב-שוטף Dreame X50 נמכר אצל היבואן הרשמי בכ-3,850 שקל, בעוד שברשתות המזון ניתן למצוא אותו בפחות מ-3,000 שקל. עבור הצרכן מדובר בחיסכון משמעותי, אבל השאלה היא האם הוא בכלל יודע מה הסיבה לפער המחיר הזה. כאן בדיוק מתחילה הבעיה.
3+הצרכן הממוצע נכנס לסניף, רואה מותג מוכר, דגם מוכר ומחיר אטרקטיבי. על שלט המכירה מופיעים שם המוצר והמחיר באותיות גדולות וברורות, אבל פרט אחד כמעט אף פעם לא מקבל את אותה בולטות: העובדה שמדובר ביבוא מקביל. נכון, על גבי האריזה קיימת מדבקה כנדרש בחוק, אך כמה צרכנים באמת עוצרים לקרוא את האותיות הקטנות בזמן הקנייה?
בפועל, רבים יוצאים מהחנות כשהם בטוחים שרכשו בדיוק את אותו מוצר שנמכר אצל היבואן הרשמי, מבלי להבין שהם רכשו מוצר עם מערך אחריות, שירות ותמיכה שונה לחלוטין.
זו בדיוק הנקודה שמעוררת ביקורת בקרב גורמים צרכניים. לטענתם, כאשר צרכן אינו יודע בזמן אמת שמדובר ביבוא מקביל ומגלה זאת רק כאשר מתרחשת תקלה, קשה לטעון שהוא קיבל את מלוא המידע הדרוש כדי לקבל החלטת רכישה מושכלת. ההבדל אינו במוצר שעל המדף – אלא במה שקורה ביום שאחרי.
3+במוצר מיבוא רשמי האחריות ניתנת על ידי היבואן הרשמי של המותג, שפועל בהסכם ישיר מול היצרן ומספק שירות דרך מערך התמיכה הרשמי. במוצר מיבוא מקביל האחריות ניתנת על ידי היבואן המקביל או מעבדה מטעמו. במקרה של תקלה, רשת המזון אינה הכתובת. הצרכן יידרש לפנות לגורם האחריות שקיבל עם המוצר, ולעיתים רק בשלב הזה הוא מגלה שהמוצר כלל לא הגיע דרך היבואן הרשמי.
ברשויות הצרכניות סבורים שאין חובה לציין באופן בולט על שלט המכירה שמדובר ביבוא מקביל, שכן המידע מופיע על גבי המוצר עצמו. אלא שמנגד, במועצה לצרכנות התקבלו בחצי השנה האחרונה עשרות תלונות הנוגעות לאחריות, שירות ותקלות במוצרים שנרכשו ברשתות השיווק.
וזו כבר שאלה צרכנית הרבה יותר גדולה מיבוא מקביל כזה או אחר: אם אין שום בעיה בכך שמדובר ביבוא מקביל, ואם מדובר במידע שהצרכן אמור לדעת, מדוע הוא לא מופיע באופן ברור ובולט לצד המחיר והמוצר? מדוע הצרכן צריך לחפש מדבקות קטנות על האריזה כדי להבין מי באמת עומד מאחורי האחריות?
3+כי אם לקוח מגלה רק לאחר הרכישה שמדובר ביבוא מקביל ולא ביבוא רשמי, רבים יטענו שהפרט החשוב ביותר בעסקה לא הוסתר מבחינה חוקית – אבל בוודאי גם לא הוצג בצורה שהייתה מאפשרת לו להבין באמת מה הוא קונה לפני שהוציא את כרטיס האשראי.
