למרות שהדולר נחלש משמעותית בחודשים האחרונים, הישראלים לא מרגישים זאת בקופה בסופר. בזמן שמחירי מוצרים רבים בעולם יורדים, מחירי המזון בישראל ממשיכים להישאר גבוהים ובחלק מהמקרים אף לטפס. הנתונים הללו עמדו במרכז דיון סוער שנערך היום (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת, שם דרשו חברי הכנסת ממשרד האוצר ומרשות התחרות להציג תוכנית ממשית להגברת התחרות בענף המזון ולהורדת המחירים לצרכן.
3+בורסות האוכל שעלו בשנה האחרונה וגרמו לעליות מחירים במוצרים כמו קקאו אורז וכדומה הספיקו כבר לרדת, אלא שבישראל מחירי המוצרים הללו עלו ונשארו באותם המחירים. בעקבות כך קם דיון בכנסת שיזם ח"כ משה פסל, עסק בשאלה שמטרידה לא מעט משקי בית: כיצד ייתכן ששער הדולר ירד לרמות שפל של שנים, אך מחירי המזון והפארם כמעט שלא השתנו?
נתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושפים פער מדאיג בין ישראל לעולם. בעוד שבין אוגוסט 2025 לאפריל 2026 מחירי המזון באיחוד האירופי ירדו ב-1.1%, בישראל דווקא נרשמה עלייה של 0.2%. התמונה הופכת חריפה עוד יותר כאשר בוחנים את השנים האחרונות: בין תחילת 2022 לסוף 2025 ירדו מחירי סחורות המזון בעולם בכ-3.6%, אך בישראל מחירי המזון לצרכן זינקו באותה תקופה בכ-18.8%.
3+במרכז המחקר של הכנסת הגדירו את התופעה במונח הכלכלי המוכר: "עולה כמו טילים ויורד כמו נוצות". כלומר, כאשר עלויות הייצור או הייבוא עולות המחירים לצרכן מזנקים במהירות. אך כאשר אותן עלויות יורדות, ההוזלות מגיעות לאט מאוד, אם בכלל. במהלך הדיון נשמעה ביקורת חריפה על רמת התחרות בשוק המזון הישראלי. בלובי 99 טענו כי גם כאשר מחירי חומרי הגלם בעולם צונחים, הצרכנים בישראל אינם נהנים מההוזלות. לדבריהם, בשנה האחרונה ירד מחיר הקפה בעולם בכ־22%, הסוכר בכ־12% והקקאו בכ־60%, אך מחירי השוקולד והקפה על מדפי הסופר דווקא עלו.
לטענת הארגון, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ריכוזיות גבוהה במיוחד בשוק המזון. לפי הנתונים שהוצגו, ב־30 מתוך 38 קטגוריות מזון בישראל, שלוש חברות בלבד מחזיקות ביותר מ־70% מנתח השוק. מצב זה, לטענת המבקרים, מאפשר לספקים הגדולים לשמור על מחירים גבוהים גם כאשר התנאים הכלכליים משתנים לטובתם. מנגד, נציגי התעשייה והמסחר דחו את הטענות והסבירו כי עיקר העלויות של יצרני המזון בישראל כלל אינו מושפע משער הדולר. לדבריהם, הוצאות כמו שכר עובדים, ביטוח לאומי, מים, חשמל, שכירות ורגולציה זינקו בשנים האחרונות וממשיכות להכביד על היצרנים והיבואנים.
3+כך למשל, לפי הנתונים שהוצגו בדיון, תשלומי הביטוח הלאומי עלו בכ-27%, שכר המינימום התייקר בכ-10%, תעריפי החשמל זינקו בכ-62% ועלויות המים עלו בכ-53%. באוצר הודו כי ירידת שער הדולר אמורה להגיע בסופו של דבר גם לכיסו של הצרכן, אך טענו כי מדובר בתהליך שלוקח זמן. הטענה הזו לא שכנעה את חברי הכנסת. ח"כ יסמין פרידמן תהתה בדיון "כמה זמן עוד צריך לחכות?", והזכירה כי למרות הכרזות חוזרות על טיפול ביוקר המחיה, הציבור עדיין לא רואה תוצאות בשטח.
ברשות התחרות הציגו שורה של צעדי אכיפה שבוצעו בשנים האחרונות נגד חברות מזון וקמעונאות, כולל קנסות בהיקף של מאות מיליוני שקלים וחסימת עסקאות מיזוג. עם זאת, ברשות הודו כי קיימות מגבלות על כלי האכיפה העומדים לרשותם וכי חלק מהפתרונות המבניים המוצעים דורשים בחינה מעמיקה. בסיום הדיון ביקש ח"כ פסל ממשרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות התחרות להציג לוועדה תוכניות אופרטיביות להגברת התחרות בשוק המזון ולהסרת חסמים. לדבריו, הציבור הישראלי כבר אינו מסתפק בהצהרות ובהבטחות, אלא מצפה לראות צעדים שיביאו להוזלה אמיתית של סל הקניות.
3+עבור הצרכנים, השורה התחתונה פשוטה: הדולר אולי נחלש, מחירי חומרי הגלם בעולם אולי ירדו, אך בסופרמרקט הישראלי ההוזלות עדיין לא נראות באופק. השאלה הגדולה היא האם הפעם הלחץ שמפעילה הכנסת יוביל לשינוי – או שגם הפעם המחירים יישארו גבוהים והצרכנים ימשיכו לשלם את החשבון.
