אתמול שופטי בג"ץ דנו בועדה למינוי שופטים. כן, בוקר רגיל בישראל, שופטים שדנים במינוי שופטים. השופט יצחק עמית במופע אימים מביך ומנותק מנסח במדויק את הטירוף שאוחז במערכת המשפט הישראלית.

אנחנו יודעים הכי טוב. כן, בלי להתבלבל, אני ואפסי עוד. אנחנו יודעים הכי טוב.
שלוש מילים שמסבירות את כל הסיפור. החבורה בגבעה משכפלת את עצמה כבר עשרות שנים, חבורה של משובטים שחושבת שלא רואים להם.
מעניין לשמוע דווקא את יצחק עמית בעניין הזה. כי עמית הוא לא ההוכחה לכך שהשיטה עובדת. הוא ההוכחה לכך שהשיטה מקולקלת. עמית נבחר על ידי אותה מערכת שהוא מגן עליה.

אותה שיטה שבמשך שנים בחרה שוב ושוב אנשים מאותה תפיסת עולם, אותם מעגלים, אותה השקפת עולם. כמה ציניות יש באמירה הזו של יצחק עמית. הרי הוא יודע שלא רק שופטים הוא וחבריו ממנים. אלה גם ראש שב"כ. וגם ראש מוסד. נציב שירות המדינה. ומבקר מדינה. גם בזה, לפי תפיסתם, הם יודעים יותר טוב מכולם.
הם האביסו את המדינה עם הטירוף המשפטי שלהם. הם הותירו את השב"כ בעיצומה של מלחמה ללא ראש במשך כמה חודשים כי רק הם יודעים הכי טוב. וזה לא ניתוק, לקרוא לזה ניתוק יהיה מנותק מהמציאות. הם מודעים, הם רוצים עוד כוח ועוד שליטה. בחירת העם בשלטון הימין מחרפנת אותם. ולכן, בלי להתבלבל, הוא מרשה לעצמו לומר גם את המשפט הבא – נוציא פוליטיקאים ונכניס עורכי דין.

במקום נציגים שנבחרו על ידי מיליוני אזרחים, מציעים להכניס עוד משפטנים.
עוד כמוהם. וזו הפעם הראשונה שבה יש כנסת וממשלה שמתעמתות עם מערכת המשפט, מאתגרות אותה. והדיון אתמול היה דרמטי, כי בכנסת הבאה יבחרו יועמ"שית, פרקליט מדינה ולפחות שמונה שופטי עליון. ויצחק עמית וחבריו יודעים יותר מכל שזה המאבק המרכזי שלהם. ולכן יצחק עמית מנהל פה מערכה להצלת עצמם. או יותר נכון לומר מערכה למחיקת הדמוקרטיה.
