שני מקרים של מטופלים שחזרו מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) ואושפזו בבתי חולים בארץ תחת חשד של הדבקה בנגיף האבולה, מעוררים דריכות רבה במערכת הבריאות בישראל. שני החולים מאושפזים כעת בתנאי בידוד קפדניים – אחד במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, והשני במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

על פי משרד הבריאות, הבדיקות הייעודיות לאבחון הנגיף כבר נלקחו מהמטופלים, אולם יש להמתין 72 שעות לפחות על מנת לשלול באופן סופי ומוחלט את הימצאות הנגיף בגופם. במשרד מדגישים כי לעת עתה מדובר בחשד בלבד, וכי השמירה על החיסיון הרפואי של המטופלים היא זכותם המלאה, ולכן לא יימסרו פרטים מזהים נוספים מעבר לכך.
במשרד הבריאות מבהירים כי העובדה ששני החולים הגיעו יום אחר יום היא מקרית לחלוטין. על פי נתוני תנועת הנוסעים ומספר המגיעים לישראל מאזורי הסיכון באפריקה, הגעתם של שני חשודים בהפרש כה קצר היא בגדר צפי סטטיסטי הגיוני ואין לראות בה עדות להדבקה הדדית או שרשרת הדבקה מקומית.

ההערכה הנוכחית של גורמי המקצוע בישראל היא כי הסיכוי להגעת חולה מאומת היא נמוכה, אך המערכת פועלת תחת הנחת העבודה המחמירה ביותר.
הרקע לדריכות הגבוהה הוא גל תחלואה מדאיג ביבשת אפריקה. לטענת משרד הבריאות, כיום ישנו חשש עולמי מפני זליגה של המחלה אל מחוץ לגבולות היבשת. נכון לעכשיו, מדווחים מעל ל-900 מקרי מחלה באפריקה, כאשר אחוז התמותה עומד על כ-26%. יחד עם זאת, ההערכה היא כי לא כל המקרים מדווחים או ידועים לרשויות הבריאות המקומיות.
חשוב לציין, כי מבחינה היסטורית, לא נרשם מעולם אף מקרה של התפתחות מחלת האבולה במדינה מחוץ לאפריקה שהוביל להדבקה קהילתית מקומית. הסבירות להגעת חולה "מנותק" שיסתובב בארץ וידביק אחרים היא כמעט אפסית.

מאפייני האבולה: מתי היא באמת מדבקת?
מחלת האבולה היא מחלה קשה ומסוכנת, ששיעור התמותה ממנה נע בין 25% ל-50%. תקופת הדגירה של הנגיף בגוף נעה בין יומיים ל-21 יום.
המחלה מתחילה בשלב המכונה "התקופה היבשה", שבו התסמינים דומים מאוד לשפעת רגילה: חום גוף מעל 38 מעלות, שיעול, כאבי שרירים.
בהמשך, ככל שהמחלה מתקדמת, היא עוברת ל"שלב הרטוב" הכולל שלשולים, הקאות קשות ודימומים פנימיים וחיצוניים, אשר ללא טיפול תומך מהיר מובילים למוות.
במשרד הבריאות מדגישים כי אדם אינו מדבק כל עוד אינו מגלה תסמינים. אדם שחזר מאפריקה אך אינו סובל מחום או מתסמינים אחרים אינו נדרש לבידוד, ואין צורך לבודד אנשים רק בשל עצם חזרתם מהיבשת.

הדבקה באבולה מתרחשת רק באמצעות מגע ישיר עם דם או נוזלי גוף של חולה סימפטומטי, או של מי שנפטר מהמחלה, וכן באמצעות מגע עם חפצים או משטחים שזוהמו בנוזלים אלה.
עוד מבהירים במשרד הבריאות כי כאשר אדם חוזר מאפריקה ומפתח חום, החשד הראשוני אינו בהכרח אבולה. ברוב המקרים, מדובר במחלות חום שכיחות בהרבה, ובראשן מלריה. עם זאת, כדי למנוע כל סיכון ולאפשר טיפול בטוח, מתבצע בירור רפואי קפדני לכל מטופל עם רקע נסיעות רלוונטי.
כך נערכים בישראל: בתי החולים, מד"א ומוקדי החירום
במקביל, משרד הבריאות נערך לאפשרות של איתור חולים חשודים בישראל כבר עם קבלת הדיווחים הראשונים על ההתפרצות באפריקה. במשרד עוקבים אחר הערכות המצב של ארגון הבריאות העולמי ומדיניותן של מדינות שונות, ומבצעים הערכות סיכון ייעודיות לישראל בכל שרשרת הטיפול.

במסגרת ההיערכות שהושלמה בשבוע האחרון הופץ מכתב הנחיות מפורט לכלל בתי החולים, נערך יום עיון לצוותים הרפואיים, וצוותי משרד הבריאות קיימו ביקורים בבתי החולים כדי לדייק את הנהלים ולוודא טיפול בטוח ואיכותי, הן עבור המטופלים והן עבור אנשי הצוות.
משרד הבריאות הגדיר חמישה בתי חולים בלבד שיורשו לקלוט חולים חשודים או מאומתים, בשל התשתיות המתאימות והמעבדות בעלות רמת הבטיחות הביולוגית הגבוהה הנדרשת: איכילוב בתל אביב, שיבא בתל השומר, הדסה עין כרם בירושלים, רמב"ם בחיפה וסורוקה בבאר שבע.

גם במגן דוד אדום עודכנו הנהלים: מוקדני 101 עברו הכשרות ייעודיות, חודדו נהלי הפינוי והעברת המטופלים מבתיהם לבתי החולים, ונקבעו הנחיות לשימוש באמצעי מיגון קפדניים ולניתוב נכון של פניות במוקדי החירום.
לצד זאת, במשרד הבריאות מבהירים כי אין כוונה לאסור כניסה של אזרחים ישראלים השבים מאפריקה. עם זאת, לגבי אזרחים זרים שאינם תושבי ישראל, הוחלט למנוע את כניסתם של מי שמגיעים מאזורי התפרצות ספציפיים באפריקה, למעט מקרים חריגים במיוחד שייבחנו ויאושרו בכפוף לבדיקה רפואית.
