שוב חוזר הניגון: הרכב של שלושה שופטים החל הבוקר (חמישי) לדון בשבע עתירות שהוגשו נגד הליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. הדיון מתקיים בפני המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.
העתירות, שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה "יש עתיד" ו"כחול לבן", חברות הכנסת קארין אלהרר ונעמה לזימי, עמותת "הישראלים" ועו"ד יהודה רסלר, מעלות שתי טענות מרכזיות נגד המינוי.
בלב העתירות עומדת הטענה כי במהלך סבב הבחירות השני בכנסת (שנערך לאחר שראבילו הפסיד בסבב הראשון), ניתנה הנחיה לחברי כנסת מהליכוד לתעד ולצלם את הצבעתם מאחורי הפרגוד. לטענת העותרים, מדובר בפגיעה אנושה בחובת החשאיות הקבועה בחוק יסוד.
1+בנוסף לפגמים הנטענים בהליך ההצבעה, טוענים העותרים כי עו"ד ראבילו מצוי בניגוד עניינים חריף. זאת בשל העובדה ששימש כעורך דינו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים רבות – עובדה המונעת ממנו, לשיטתם, למלא את תפקיד המבקר המופקד על ביקורת השלטון.
ראבילו: "אפעל ביושרה ובחוט שדרה"
עו"ד מיכאל ראבילו הגיש מוקדם יותר השבוע את תגובתו לבג"ץ, בה דחה מכל וכל את הטענות. בתגובתו הדגיש ראבילו כי הדין הישראלי אינו פוסל מועמד לתפקיד ציבורי רק בשל קשרים מקצועיים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים. "ניתן למצוא אנשים הגונים שימלאו את תפקידם נאמנה ויפעלו באופן אובייקטיבי גם אם היו להם קשרים קודמים", נכתב בתגובה.
1+ראבילו ציין כי מעולם לא היה חבר במפלגה פוליטית וכי פעל במשך שלושה עשורים כעורך דין במגזר הפרטי ללא דופי. לדבריו, הוא בחר להתמודד על התפקיד מתוך "תחושת שליחות ציבורית" ורצון לתרום למדינה.
באשר לחשש לניגוד עניינים, הבהיר ראבילו כי במקרים ספציפיים שבהם תתעורר זיקה אישית, יינקטו המנגנונים המקובלים, לרבות חתימה על הסדר ניגוד עניינים שימנע ממנו לטפל בנושאים אלו. לסיכום, ביקש לדחות את העתירות וקבע כי אין מקום לפסול בחירה שנעשתה על ידי רוב חברי הכנסת.
בית המשפט צפוי להתערב שוב במינויי הממשלה ולהכריע האם הליך הצילום והפרסום של ההצבעות אכן פוסל את המינוי, והאם הקשרים המקצועיים של ראבילו עם ראש הממשלה מהווים מניעה משפטית לכהונתו בתפקיד.
