בג"ץ הורה היום (רביעי) למדינה לנמק מדוע לא יבוטל מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל, אחד התפקידים המשפיעים ביותר בשירות הציבורי בישראל. הצו על תנאי הוצא על ידי הרכב השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב, במסגרת שלוש עתירות שהוגשו נגד הליך המינוי. המשמעות המשפטית של ההחלטה היא שבית המשפט מצא כי העתירות מעלות שאלות מהותיות המצדיקות בחינה מעמיקה של חוקיות ההליך.

המאבק סביב המינוי החל כבר בתחילת השנה, כאשר שמו של אליהו, ראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון ומי שנחשב מקורב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', הועלה כמועמד המוביל לתפקיד. עוד לפני בחירתו עורר המינוי התנגדות חריפה מצד גורמים וארגונים שטענו כי תנאי הסף לתפקיד שונו והונמכו באופן שאפשר את מועמדותו, בעוד מועמדים אחרים בעלי ניסיון רחב יותר בניהול קרקעות ובתכנון נדחקו הצדה.

יהודה אליהו מונה למנהל רשות מקרקעי ישראל
במוקד העתירות עומדת גם הטענה לזיקה פוליטית הדוקה בין אליהו לבין סמוטריץ'. לפי הטענות שהוגשו לבית המשפט, אליהו פעל במשך שנים לצד שר האוצר במספר מסגרות ציבוריות ואידיאולוגיות, והעותרים טוענים כי קשר זה היה צריך למנוע את קידום מועמדותו או לכל הפחות להוביל לבחינה מחמירה יותר של המינוי. היועצים המשפטיים של משרד הבינוי והשיכון ושל גורמים נוספים בממשלה הביעו במהלך ההליך הסתייגויות דומות, ואף הזהירו מפני "קושי משפטי" באישור המינוי.

למרות ההתנגדויות, ועדת האיתור המליצה בסוף אפריל על אליהו ברוב של ארבעה חברים מול חברה אחת שהתנגדה. הוועדה קבעה כי הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד, ולאחר מכן אימצו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר סמוטריץ' ושר הבינוי והשיכון חיים כץ את ההמלצה ואישרו את המינוי באופן רשמי. בלשכת ראש הממשלה אף הדגישו כי אליהו קיבל את הדירוג המקצועי הגבוה ביותר מבין המועמדים שנבחנו.
התפקיד שעליו מתנהל הקרב המשפטי אינו תפקיד שגרתי. רשות מקרקעי ישראל מנהלת כ-93% מקרקעות המדינה, אחראית על שיווק קרקעות לבנייה, על קידום שכונות חדשות ועל חלק מרכזי ממדיניות הדיור בישראל. בשל כך, לזהות העומד בראשה יש השפעה ישירה על שוק הנדל"ן, על פיתוח ההתיישבות ועל עתודות הקרקע של המדינה לשנים רבות קדימה. לכן גם המאבק סביב המינוי חורג משאלת התאמתו האישית של אליהו והפך לעימות עקרוני על גבולות ההשפעה הפוליטית במינויים בכירים בשירות הציבורי.
