משרד החוץ הודעת פרסם היום (שלישי) הבהרה דחופה בנוגע למעמדו של הסכם חברון, לפיה בניגוד לפרסומים ולהצהרות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ההסכם המדיני לא בוטל, וכל טענה אחרת אינה משקפת את המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל.
3+לפי הודעת משרד החוץ, ההחלטה היחידה שהתקבלה בנושא במהלך החודשים האחרונים הייתה החלטת קבינט ביטחונית מצומצמת וממוקדת. ההחלטה מתייחסת באופן בלעדי לסמכויות בתחומי התכנון והבנייה ביישוב היהודי בחברון ובאתרי מורשת יהודית בעיר.
בהודעת משרת החוץ נכתב כי הצעד ננקט כתוצאה משנים של "חוסר שיתוף פעולה מוחלט" מצד עיריית חברון, אשר מנעה כל התקדמות בנושאים אלו. ההחלטה נועדה לאפשר ניהול תקין ופיתוח באתרים הנמצאים באחריות היישוב היהודי, לנוכח הקיפאון שנוצר מול הרשות המקומית.
3+במשרד החוץ מדגישים באופן חד-משמעי כי מלבד ההסדר הנקודתי הזה בנושאי תכנון ובנייה, לא בוצעו שום שינויים נוספים בהסכם חברון, והוא ממשיך לעמוד בעינו כבסיס המדיני לאזור.
מוקדם יותר היום, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חשף בטקס ההכרזה על היישוב החדש דורן בהר חברון כי אמש הושלם מהלך שבמסגרתו נמשכו מעיריית חברון כלל סמכויות התכנון והבנייה שהוענקו לה במסגרת הסכם חברון. לדבריו, המהלך יצא לפועל בעקבות החלטת קבינט שאושרה לפני מספר חודשים, ולאחר שמועצת התכנון העליונה קיבלה אמש את ההחלטות הנדרשות להשלמתו.
3+לפי משרדו, משמעות ההחלטה היא שסמכויות התכנון והבנייה ביישוב היהודי בחברון ובמקומות הקדושים, ובהם מערת המכפלה, אינן נתונות עוד בידי עיריית חברון, אלא עוברות לאחריות מדינת ישראל.
כאמור, חברון, שנחתם בשנת 1997, חילק את העיר חברון לשני אזורים – H1 בשליטה פלשתינית ו-H2 בשליטה ישראלית ביטחונית, והוא מהווה עד היום נקודת חיכוך פוליטית ומדינית רגישה במיוחד. בתקופה האחרונה גברו הקריאות מצד גורמים בממשלה לבחון מחדש את ההסדרים בעיר, מה שהוביל למתיחות מול הקהילה הבינלאומית המפקחת על יציבות האזור.
3+ההבהרה של משרד החוץ מהווה ניסיון למנוע משבר דיפלומטי מיותר מול בעלות בריתה של ישראל, שרואות בהסכם חברון אבן יסוד ליציבות באזור יהודה ושומרון. ההבחנה בין "ביטול הסכם" לבין "החלטה ממוקדת על סמכויות בנייה" היא קריטית, שכן היא מנסה לשמר את הסטטוס-קוו המדיני מול הדרג המדיני הלוחץ לשינויים בשטח.
