הוועדה לביקורת המדינה התכנסה היום (רביעי) לדון בטיפול המשטרה והפרקליטות בעבירות ביטוי והסתה במרחב המקוון – נושא שהפך לרגיש וטעון במיוחד מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". במהלך הדיון הוצגו נתונים המעידים על קשיים משמעותיים בפענוח עבירות רשת, לצד עדויות אישיות קשות על תחושת רדיפה פוליטית, מצד אחד, ועל חוסר אונים מול בריונות והטרדות, מצד שני.
2+יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, הציג נתונים מהם עולה כי 87% מהנפגעים מעבירות ברשת כלל אינם פונים למשטרה, וכי חלק ניכר מהתיקים שנפתחים נסגרים מחוסר יכולת לאתר את החשודים. לדבריו, המטרה היא להבטיח אכיפה "אפקטיבית, נחושה, מקצועית ושוויונית", תוך שמירה על האיזון העדין בדמוקרטיה הישראלית.
מנגד, ח"כ נעמה לזימי תקפה בחריפות את התנהלות המערכת: "יש כאן אכיפה בררנית ברורה. משתמשים בעבירות הסתה ככלי לרדיפה פוליטית של מתנגדי ממשלה, בזמן שאזרחים ופעילים מוזמנים לחקירות על ביקורת לגיטימית. זה מצב מסוכן שמצנן את השיח הציבורי".
2+נציגי המשטרה והפרקליטות דחו את הטענות על הסף. סנ"צ יפית גבאי מחטיבת המודיעין הבהירה: "אנחנו לא עוסקים באכיפה פוליטית. כל פעולה מתבצעת תחת מנגנון מובנה הכולל אישור של גורמי חקירה ופרקליטות". עו"ד שלומי אברמסון מהפרקליטות הדגיש כי לא כל אמירה פוגענית היא הסתה: "החוק והפסיקה קובעים מבחנים מחמירים כדי להבטיח שרק מקרים העומדים בתנאי החוק יגיעו למיצוי דין".
הדס קליין, עדה מרכזית בתיקי נתניהו, טענה: "אני חיה תחת אבטחה בגלל שאמרתי אמת. כשאני מגישה תלונה על הטרדות, המשטרה טוענת שאינה יכולה לאתר את החשוד – בעוד ארגונים אזרחיים מצליחים לעשות זאת בקלות". עדי ישראלי, סטודנטית, סיפרה כי זומנה לתשאול ביטחוני בשל פרסומים ביקורתיים נגד הממשלה, מה שגרם לה לתחושת פחד וצנזורה עצמית.
2+שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", הציג דעה הפוכה: "יש להחמיר את האכיפה נגד ביטויי אלימות. מילים יכולות להרוג, וגם זימון לחקירה יוצר הרתעה נחוצה נגד מי שמסית לאלימות".
