צבא ארצות הברית מאיץ תוכניות לפיתוח טילים זולים, זאת לאחר שהמלחמה נגד איראן הבהירה כי המלאים הנוכחיים אינם מתחדשים בקצב מספק. תוכניות חדשות של הצבא וחיל האוויר מבקשות לייצר אלפי טילים בעלות של מאות אלפי דולרים בודדים לכל יחידה – שבריר מהעלות של טילי "פטריוט" או "טומהוק" העולים מיליוני דולרים כל אחד. המהלך נועד לאפשר לצבא האמריקני להגיב לאיומים בקנה מידה רחב, בלי להמתין שנתיים לייצורו של כל טיל בודד, כך דווח היום (שני) ב"וול סטריט ג'ורנל".
1+הפנטגון משתמש כעת בחוזים לא סטנדרטיים, שמעניקים לחברות גמישות תכנונית רבה יותר. במקום לדרוש מוצר "מושלם" עם עשרות יכולות מתוחכמות, הדרישה היא למוצרים פשוטים וזמינים. דאג ג'ונס, מנהל הטכנולוגיות הראשי בזרוע הביטחון של חברת Leidos, היטיב לתאר את השינוי בתפיסה: "במקום לבנות 'קדילאק' אחת, האם אני יכול לבנות 10 'הונדות אקורד'?".
החברות המשתתפות בתחרות – בהן CoAspire, Anduril, Leidos ו-Zone 5 – עושות שימוש ברכיבי מדף והדפסת תלת-ממד כדי לקצר את זמני הפיתוח מחודשים לשנים. דאג דנני, מייסד CoAspire, הסביר כי הדיאלוג הפתוח מול הלקוח הצבאי מאפשר "לתקן תוך כדי תנועה" במקום לעצור את קווי הייצור. ארה"ב ירתה השנה למעלה מ-1,000 טילי טומהוק במלחמה באיראן, בעלות של למעלה מ-2.5 מיליארד דולר. בעוד שהטילים היקרים לא ייעלמו, הצבא רוצה לייצר כוח אש מסיבי וזמין יותר לעתיד.
1+במשך שנים, תהליכי הפיתוח של הפנטגון היו תקועים במעגל אינסופי של ויכוחים תקציביים, דרישות טכנולוגיות מופרזות ועיכובים מצד קבלני ביטחון. מומחים טוענים כי קווי הייצור של הטילים היקרים נראים כיום יותר כסדנאות עבודה מאשר כמפעלים מודרניים. הנשיא טראמפ ושר ההגנה פיט הגסת' הצהירו לאחרונה כי יבחנו מחדש את ביצועי הקבלנים ויטילו סנקציות על חברות שלא יעמדו בציפיות, אם כי עד כה לא הוטלו עונשים פומביים.
המעבר לטילים "פחות מושלמים" אך "זמינים בהמוניהם" מסמל שינוי דוקטרינרי. בתקופה שבה המלחמה באיראן שוחקת מלאים אסטרטגיים, ארה"ב מבינה כי היא לא יכולה להסתמך רק על טילים בעלות של 4 מיליון דולר ליחידה. האתגר הגדול ביותר עבור המערכת האמריקנית כעת אינו טכנולוגי, אלא היכולת להתגבר על ההרגל המיקרו-ניהולי של הפנטגון, שמעדיף מורכבות על פני כמות. המטרה היא להגיע ל-10,000 טילים זולים עד שנת 2030, מהלך שיוכל לשנות את יכולת ההרתעה האמריקנית מול יריבים גלובליים.
