ההחלטה הדרמטית של ראשי ישיבות הסדר מרכזיות להודיע על הפסקת שליחת תלמידיהם לחיל השריון אינה עוד ויכוח פוליטי, אלא תמרור אזהרה בוער לביטחון המדינה. מדובר בצעד כואב אך בלתי נמנע, הנובע מחציית קו אדום הלכתי ומקצועי על ידי בג"ץ, הכופה פיילוט מסוכן בשם אג'נדות חברתיות. מישהו במערכת חייב להתעשת, ומהר.
3+
פרסום ראשון: ראשי ישיבות ההסדר מטילים וטו על שירות בשריון
פגיעה במבצעיות ובנחיצות הצבאית
הצבא נועד לנצח, לא לייצר מצג שווא של שוויון מוחלט במקומות שאינם מתאימים לכך. הניסיון לכפות שילוב בתוך חללים סגורים, דחוסים ומבודדים כמו טנקים, פוגע פגיעה רוחנית ומעשית כאחד ביכולת הלחימה.
• העדפת אג'נדה על פני כוח אדם איכותי: בג"ץ מעדיף לדחוף קומץ נשים לתפקידים אלו, ובכך דוחק במודע מאות לוחמים בני ישיבות – בעלי מוטיבציית שיא ורוח לחימה מוכחת – אל מחוץ לחיל.
• הרס לכידות היחידה: המערך המקצועי של חיל השריון נשען על לכידות אורגנית מוחלטת של הצוות, המבלה ימים ושבועות ארוכים יחד בתוך הכלי. כפיית פיילוטים כאלה מפרקת את המרקם הייחודי הזה.
3+הקו ההלכתי – אי אפשר להתפשר על קדושת המחנה
עבור הציונות הדתית ועולם התורה, שמירת ההלכה וקדושת המחנה אינן המלצה או נושא למשא ומתן.
• פסק הלכה חד-משמעי: גדולי הרבנים וראשי הישיבות מכל הגוונים והזרמים קבעו פה אחד: שירות במתכונת המעורבת הזו אסור על פי ההלכה.
• כל הישיבות מכל הגוונים בציונות הדתית הציבו קו אדום, זה פשוט לא אפשרי לחייל דתי, וגם לחייל לא דתי!
• הסכם מופר: מסלול ההסדר קם על בסיס ההבנה שצה"ל מאפשר לבני התורה לשרת שירות קרבי ומשמעותי תוך שמירה קפדנית על אורח חייהם ההלכתי. הפרת הסטטוס קוו הזה מאלצת את ראשי הישיבות להגן על תלמידיהם ולמצוא להם חלופות שירות אחרות.
3+שתיקת המנהיגות וציות עיוור
החלק המטריד ביותר באירוע הוא שיתוקן של מערכות הפיקוד והשילטון:
1. הדרג המדיני שותק: ראש הממשלה ושר הביטחון עומדים מן הצד ומגלים רפיסות מול עריצות שיפוטית שמנהלת את סד"כ הצבא.
2. הדרג הצבאי מציית: הרמטכ"ל ופיקוד צה"ל נכנעים לתכתיבים בלתי מוסריים ובלתי מקצועיים שמגיעים מבית המשפט, במקום להציב עמדה מקצועית נחרצת המבהירה שהמהלך פוגע בכשירות המבצעית ובלכידות השורות. ברמטכ"ל מציית לפקודה לא מוסרית בעליל.
3+להחזיר את הריבונות לצה"ל
אנחנו צבא העם, לא צבא בג"ץ. הניסיון "להטריל" את המערכת הצבאית כולה בשביל סיסמאות שוויון מדומיינות מסכן את הניצחון בשדה הקרב. הווטו שהטילו ראשי הישיבות הוא קריאת השכמה: הגיעה העת להחזיר לצבא את הריבונות שלו, להקשיב לצרכים המבצעיים האמיתיים, ולשמור על הלכידות והרוח של הלוחמים שמסכנים את חייהם למען המולדת.
