ארבעה ימים בלבד לאחר פסק הדין של בג"ץ שקבע כי חובה על שר המשפטים יריב לוין להכיר בשופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, הגיע היום (שלישי) כתב החלטה של שופטי בג"ץ, דוד מינץ אלכס שטיין ויחיאל כשר, לפיו ייכנס שמו של יצחק עמית שנשיא בית המשפט העליון לרשומות, לטענתם, "באי התנגדות" מצד לוין.
2+"בהמלצת בית המשפט, הסכימו הצדדים, לרבות על דרך אי התנגדות מצד משיב 1 (עו"ד דוד פטר בשם יריב לוין), כי מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון יפורסם ב-"רשומות", בהקדם האפשרי, על ידי מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל. אנו נותנים לאמור לעיל תוקף של פסק דין", נכתב בהחלטה.
מיד עם פרסום ההודעה, לוין הכחיש: "הניסיון לכפות עלי להכיר בעמית נכשל שוב. שופטי בג"ץ כינסו בעצמם את הוועדה לבחירת שופטים בצו בלתי חוקי שהוציאו ו"מינו" בעצמם את עמית, ועכשיו גם מפרסמים בעצמם את 'מינויו' ברשומות. כל זה לא ישנה את העובדה הפשוטה – 'מינויו' נעשה בהליך בלתי חוקי ופסול מיסודו. אני לא מכיר במינוי בלתי חוקי ולא אכיר בו". אך לא הסביר את עניין "אי ההתנגדות" מצידו, כפי שמתואר בפסק הדין.
2+פסק הדין
כזכור, בג"ץ פרסם בראשון האחרון פסק דין בעתירה המחייבת את שר המשפטים יריב לוין לשתף פעולה עם שופט העליון יצחק עמית ולהכיר בו באופן מוצהר כנשיא בית המשפט העליון, מהלך אותו לוין נמנע מלבצע שכן עמית מונה בוועדה כפויה של בג"ץ בניגוד לחוק המסמיך את שר המשפטים להיות הגורם האחראי על כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
לאורך פסק הדין, טענו שוב ושוב השופטים כי "בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק-יסוד: השפיטה, משנבחר השופט עמית כדין על ידי הוועדה לבחירת שופטים ביום 26.1.2025, והצהיר אמונים בפני נשיא המדינה ביום 13.2.2025, הוא החל לכהן כנשיא בית המשפט העליון", כשרצף האירועים אשר הובילו אז למינוי הקבע של עמית בעת שכיהן אז כממלא מקום נשיא בית המשפט מוזכר אף הוא.
2+השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר הטיחו ביקורת קשה בלוין. בין היתר טענו כי "המבקש להתכחש למציאות זו דינו כדין מי שסבור שבעת הנוכחית מר יצחק הרצוג אינו נשיא המדינה, חבר הכנסת בנימין נתניהו אינו ראש הממשלה, וחבר הכנסת אמיר אוחנה אינו יושב ראש הכנסת".
לטענת בג"ץ "הפגמים אותם הציג שר המשפטים בניסיון לטעון כי המינוי של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון אינו תקף, הם למעשה תולדה של מחדליו מלבצע פעולות שהוא מחויב היה לעשות". לאחר מכן אזכרו השופטים כי למעשה הם ביקשו לכפות על שר המשפטים לכנס את הוועדה, אך נמנעו מלציין כי בתקופה זו – לוין ניסה לנהל מו"מ עם חברי הוועדה מצד הרשות השופטת על מינוי של שני שופטי עליון מטעמו, תמורת שיתוף פעולה עם מינוי עמית.
"בית המשפט עליון קבע, כי את מכלול הפעולות של השר ביחס למינויו של השופט עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון ניתן לראות רק בדרך אחת: כניסיונות חוזרים ונשנים מצידו לסכל את המינוי, ולאחר שהוא הושלם – כניסיונות לפגוע בלגיטימיות של המינוי", נכתב בפסק הדין, "בנסיבות אלו, בית המשפט העליון קבע כי שר המשפטים מנוע מלהשמיע טענות הנוגעות לפגמים שהוא עצמו אחראי להם בשל מעשיו ומחדליו המנוגדים לדין, ולכן דינן של טענות אלו דחייה על הסף".
בפסק הדין, קבעו השופטים כי הוועדה כונסה כדין, וזאת למרות אי-שיתוף הפעולה של לוין עם כפיית בג"ץ. "בית המשפט קבע כי על השר לוין לפעול בשיתוף פעולה עם הנשיא עמית כאשר הדבר נדרש מכוח הדין לצורך מימוש הסמכות, ובכלל זה לפעול, בהקדם האפשרי, למינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים, למינוי שופטים עמיתים, בהתאם לבקשות שיוגשו בעניין, למינוי רשם לבית משפט זה, ולמינוי שופטים או שופטים בדימוס לכהונה בוועדות השחרורים" נכתב בסיום ההחלטה. בנוסף, השופטים חייבו את לוין לשלם 30,000 ש"ח על הוצאות העותרת, שדרשה לחייבו לשתף פעולה עם עמית.
