ועדת החוקה אישרה היום (שלישי) מחדש לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח 7 באוקטובר 2023 ולמלחמת התקומה. את ההצעה יזם חבר הכנסת אריאל קלנר, והיא אושרה בתמיכת ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ קלנר וח"כ ארז מלול. חברי האופוזיציה נעדרו גם מהדיון הנוכחי.
3+על פי הצעת החוק, תוקם ועדת חקירה שתבחן את אירועי הטבח, את מהלכי המלחמה ואת הנסיבות שהובילו אליהם. בדברי ההסבר להצעה מודגש כי מטרתה היא לקיים חקירה "מלאה, יסודית ובלתי תלויה", תוך התייחסות למחלוקת הציבורית סביב זהות הגורם הממנה את חברי הוועדה.
לפי ההצעה, הוועדה תמנה שישה חברים אזרחי ישראל. נקבעו מגבלות כשירות שימנעו ממי שכיהנו ב-18 השנים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023 בתפקידים בכירים מסוימים לכהן כחברים בוועדה, ובהם שופטי בית המשפט העליון, ראשי ממשלה ושרים, קצינים בדרגת אלוף ומעלה, ראש השב"כ וסגניו, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי ויועץ משפטי לשב"כ. בנוסף, לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה אדם הכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון.
3+הצעת החוק קובעת כי יו"ר הכנסת יניח בתוך 14 ימים מפרסום החוק הצעה להרכב הוועדה, לאחר התייעצות ככל הניתן עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה. אישור ההרכב ידרוש רוב של 80 חברי כנסת. אם לא תושג הסכמה, יעבור המינוי ליו"ר ועדת הכנסת ולראש האופוזיציה, כאשר כל אחד מהם ימנה שלושה חברים לוועדה.
בנוסח המעודכן שאושר הוסר הסעיף שלפיו מבקר המדינה יוכל למנות חברים חסרים לוועדה. במקום זאת נקבע כי הוועדה תהיה רשאית להמשיך לפעול כל עוד מספר חבריה לא יפחת משלושה. עוד הודגש כי חברי הוועדה יפעלו על פי שיקול דעתם העצמאי ולא יהיו מחויבים לעמדת הגורם שמינה אותם.
3+יוזם ההצעה, ח"כ אריאל קלנר, אמר כי מטרת השינוי היא למנוע מצב שבו אחד הצדדים יוכל לסכל את הקמת הוועדה. לדבריו, "לא נאפשר לאף צד להטיל וטו או לסכל את הקמת הוועדה בשבירת כלים. המטרה שלנו היא לא פרסונלית אלא לשאול את כל השאלות הקשות, גם את אלו שלא נוחות למערכות הביטחון והמשפט, כדי להגיע לחקר האמת וליצור תיקון עומק".
מנגד, נציגי משרד המשפטים מתחו ביקורת על ההצעה וטענו כי היא פוגעת בעקרון ההסכמה הרחבה שעליו דובר בדיונים. לדבריהם, ההצעה נחקקת בנסיבות קונקרטיות ובקונטקסט פוליטי מוגדר, ועלולה להוביל למצב שבו רק הקואליציה תמנה בפועל את חברי הוועדה.
3+עוד מוצע כי לצד חברי הוועדה יכהנו ארבעה משקיפים במעמד מיוחד מקרב משפחות שכולות ונציגי חטופים ששוחררו. המשקיפים ישתתפו בדיונים ובהתייעצויות ללא זכות הצבעה, והוועדה תהיה רשאית להגביל את השתתפותם במקרים שבהם יוצגו חומרים מסווגים.
הצעת החוק מעניקה לוועדה את כלל הסמכויות הקבועות בחוק ועדות חקירה, לרבות זימון עדים ודרישת מסמכים. כמו כן, נקבע כי דיוניה יהיו פומביים וישודרו לציבור, אך לא בשידור חי, תוך מתן אפשרות להגבלת פרסום או לקיום דיונים בדלתיים סגורות מטעמי ביטחון המדינה, הגנה על פרטיות נפגעים או שמירה על ביטחונם של עדים.
