חברי קונגרס רפובליקנים בכירים התכנסו בוושינגטון הבירה ביום חמישי האחרון, והביעו תמיכה חד משמעית בריבונות ישראלית ובפתרון של מדינה אחת. הכנס, שאירח את הבייס הפוליטי של הנשיא טראמפ, חגג את מאמציו הבינלאומיים של ראש מועצת שומרון יוסי דגן להשגת הכרה בגבולות המקראיים של ישראל.
3+בכירי המפלגה הרפובליקנית, ובהם הסנאטור לינדסי גרהאם, הסנאטור ג'יימס לנקפורד וחברת הקונגרס קלאודיה טני, עלו בזה אחר זה עם עמדה ברורה: התנגדות נחרצת למדינה פלשתינית, תמיכה מלאה בהתיישבות, וקידום חקיקה שתשנה את השפה שבה אמריקה מדברת על יהודה ושומרון. דגן הציג בפניהם חזון כולל של ריבונות, ביטחון ובנייה מחדש, המושתת על ערכים משותפים.
חברי הקונגרס לא הותירו מקום לספק בהתנגדותם למדינה פלשתינית, אף בעוד רעיון המסגרת הדו-מדינית מרים ראש מחדש בחוגים הדיפלומטיים בוושינגטון. הסנאטור ג'יימס לנקפורד אמר בנחרצות: "לא אמורה להיות שום קושי לדבר על ריבונות ועל הזכות של יחידים ומשפחות לבחור היכן שירצו לגור, ועל זכותה של ממשלת ישראל לקבל החלטות. זה מובן מאליו".
3+חבר הקונגרס מרלין סטאצמן הוסיף כי "הניסיון להגיע לפתרון שתי המדינות נוסה, והוא נכשל. יהודה ושומרון חייבות להיות חלק מהריבונות הישראלית. לדעתי, זוהי החלטה קריטית שיש לקבל." כשנשאל אם הוא תומך בעמדות גורמים בממשל טראמפ המדווחים כדוחפים להקמת מדינה פלשתינית, השיב סטוצמן: "אני לא חושב שזה רעיון טוב. אחרי ה-7 באוקטובר, זה פשוט לא יכול לעבוד".
עבור דגן וחברי הקונגרס כאחד, טבח ה-7 באוקטובר 2023 שימש כנקודת ייחוס מכוננת, רגע שבו קרס, לשיטתם, כל ההיגיון שעמד מאחורי הקמת מדינה פלשתינית. הקונגרסמן ג'וש ברכין אמר: "מה שקרה אחרי ה-7 באוקטובר הוכיח היטב שאי אפשר לארח מחבל בגראז' שצמוד לביתך. הסכמי אוסלו הם כישלון".
3+דגן מתח קו ישיר בין ההתנתקות מעזה ב-2005 לבין אירועי ה-7 באוקטובר, וטען כי הגירוש יצר את התנאים שאפשרו לחמאס לשלוט ולבסוף לפגוע באזרחים. "בגלל ההתנתקות, ישירות בגללה, קיבלנו את ה-7 באוקטובר," אמר. הוא גם מיסגר את האיום המשותף לאמריקה ולישראל: "עבור חמאס, עבור פת"ח, מהבסיס שלהם בטהרן וברמאללה, אנחנו הישראלים הם השטן הקטן. האמריקאים הם השטן הגדול. אנחנו רק המנה הראשונה. אתם הסטייק. אנחנו נלחמים יחד".
ליבי אלון, שליחתינו בוושינגטון, דיווחה כי "על רקע חוסר הוודאות הפוליטי בישראל, בהתיישבות מבינים שהמערכה כבר לא מתנהלת רק בגבעות השומרון או במסדרונות הכנסת. היא מתנהלת גם בבתי המחוקקים בארצות הברית, ובבריתות שנרקמות מעבר לים. בשעה שבעולם ממשיכים לדבר על מדינה פלשתינית, במחנה השמרני האמריקני כבר מנסחים את האלטרנטיבה: לא נסיגה, אלא אחיזה בכל חלקי ארץ ישראל".
3+האירוע המחיש את ההתכנסות ההולכת ומעמיקה בין מחוקקים אוונגליסטים ושמרנים לבין ההנהגה היהודית ביהודה ושומרון, על רקע זיקה מקראית משותפת ותפיסה אסטרטגית מוסכמת של המציאות האזורית. הסנאטור לנקפורד סיפר כי ביקר בקהילות ביהודה ושומרון יותר מעשור לפני שהאזור משך תשומת לב דיפלומטית רחבה, וציין כי הקשר הוא קשר של "משפחה, אמונה ועתיד".
דגן סיכם בנחרצות: "יהודה ושומרון אינן רק בתים ודירות, ולא רק כבישים. קודם כל, יהודה ושומרון הן ערכים. ערכי התנ"ך, ערכי הצדק. ואנחנו כאן יחד, כי אלוהים הבטיח דרך ירמיהו ועמוס שיום יבוא ועם ישראל ישוב ויבנה מחדש את ארץ ישראל". טוני פרקינס סיכם את הרגשות באולם במילים חדות: "הדרך הטובה ביותר להשתיק את קולות האנטישמיות היא להיות קולניים בתמיכתנו בעם היהודי ובמדינת ישראל".
