לדרישת הסיעות החרדיות תצביע הכנסת על חוק יסוד: לימוד תורה בקריאה טרומית. למרות שרבים רואים בחוק הצהרה דקלרטיבית בלבד, שהסיעות החרדיות מתעקשות על קידומו רק כדי לאותת למצביעיהם שלומדי התורה בראש מעיניהם אחרי שבמשך כל תקופת הקדנציה לא הצליחו להעביר את חוק הגיוס והתגברות המעצרים ומחאות החרדים ברחובות, בסיעות האופוזיציה רואים בו חוק המשנה את סדרי העדיפויות במדינת ישראל באופן שלא היה מעולם.
4+אז מה יש בו באמת בחוק היסוד: לימוד התורה, שהחרדים כל כך רוצים לקדמו ואילו באופוזיציה כל כך מתנגדים לו?
תחילה לשון החוק. החוק קצר וכולל שני סעיפים בלבד: "1. לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. 2. מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי".
בעוד שלסעיף הראשון יש הסכמה רחבה יחסית, הכוללת את כל מרכיבי הקואליציה, כולל אלה שהביעו הסתייגות מחוק הגיוס שקודם בחודשים האחרונים בוועדת החוץ והביטחון, החוק השני עשוי לטמון בחובו כמה מוקשים והוא זה שמעורר את עיקר ההתנגדות, לא רק באופוזיציה, אלא גם בחלקים בקואליציה, לרבות מפלגת הציונות הדתית.
4+אם צריך להתחיל מהסוף, כדאי לקבוע כבר בשלב הזה, כי גם אם החוק יאושר בקריאה סופית ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, על פי רוב הפרשנויות, לא ישתנה באמת דבר מהמציאות הנוכחית. על פי פרשנות זאת, מדובר בחוק יסוד הצהרתי שאין לו היבטים מעשיים כלל. על פי פרשנות זאת, גם במידה שיהיה מי שינסה לאמץ באמצעותו שינויים אופרטיביים בנושא הגיוס או העדפת תלמידי ישיבה, הרי שמי שאמון על פרשנות החוק הוא כידוע בג"ץ.
לאחרונה הוכח יותר מפעם אחת שבג"ץ מקבל את החלטותיו על פי תפיסת עולם ולא על פי לשון החוק, גם כשמדובר בחוקים הרבה יותר ברורים ומפורשים. ולכן, סבורים אותם גורמים, כי כשמדובר בחוק שניתן לפרשו ולתרגומו בכל מיני דרכים ואפשרויות, בג"ץ יחסום כל אפשרות להשתמש בו על מנת לשנות משהו מהמצב הקיים, לרבות נושא הגיוס או זכויות תלמידי ישיבה כלשהם.
4+אבל יש גם פרשנויות אחרות. לפיהם, מרגע שהכנסת קובעת בחוק יסוד, בעיקר בסעיף השני שלו, כי לומדי תורה הינם כאלה ש"יראו בהם כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל", יוכלו משרדי ממשלה להשוות את מעמד בני הישיבות באופן אקטיבי למעמד המשרתים בצה"ל, לרבות כל ההטבות המגיעות, על פי חוקים שונים, למשרתים.
כך למשל, אם החוק הנוכחי קובע כי לחיילי צה"ל מגיעות הטבות בתחבורה ציבורית, דיור ותשלומי ארנונה, יוכלו משרדי הממשלה האמונים על ביצוע חוקים אלה, להשוות את אותם תנאים גם לחרדים שלומדים בישיבה, וזאת ללא צורך בחקיקה מיוחדת או באישור משפטי חדש.
4+כמובן שכל החלטה כזאת תיאלץ לעבור ביקורת שיפוטית של בג"ץ, מאחר שהיא תגרור עתירות צפויות אם תתקבל, אולם אין כל התחייבות לכך שבג"ץ יאמץ את העתירות או את כולן, ויתכן שבחלק מהנושאים יעדיף פרשנות מרחיבה שתותיר את אותן הטבות ולא תתערב בהחלטת אותו משרד ממשלתי או מליאת הממשלה.
בין ההטבות שעשויות לחזור בעקבות אישור החוק, וללא ברקס של בג"ץ, הם גם הטבות שנשללו מהחרדים לאחרונה על ידי מערכת המשפט לאחר פסילת חוק הגיוס האחרון, כמו הנחות במעונות ובארנונה. כאמור מדובר בפרשנות משפטית כיוון שהחוק לא מדבר על כך מפורשות, אולם החשש של מתנגדי החוק הוא שהעברת החוק עשויה להחזיר את אותן הטבות "מהדלת האחורית".
ויש פרשנות משפטית אף מרחיקה לכת הרבה יותר, שהסיכויים שאכן תתממש קלושים, ולפיה העברת חוק יסוד: לימוד התורה, לא יחזיר רק את אותם ההטבות שנשללו לאחרונה, ותעניק אולי הטבות שמעולם לא היו חלקם של לומדי התורה והיו שמורים באופן בלעדי לחיילי צה"ל, אלא אף תחזיר את חוק הגיוס הקודם, זה שנפסל בבג"ץ בטענת אי שוויון.
4+על פי פרשנות מרחיקת לכת זו, מרגע שהכנסת החליטה שלימוד תורה הוא ערך כמו שירות בצה"ל, כל הבסיס לפסילת חוק הגיוס בטענת אי שוויון, למעשה נשמט, מה שיאפשר להחזיר את חוק הגיוס הפסול, מבלי להעביר חוק גיוס חדש.
אלא שכאמור נראה כי בסופו של דבר, גם אם יאושר החוק באישור סופי, מדובר יהיה בחוק דקלרטיבי בלבד, מאחר שהוא מאפשר פרשנות משפטית רחבה ובגלל אופי המפרשים, קרי שופטי בג"ץ. יחד עם זאת, יתכן שהחוק יביא לשינוי במציאות בתחומים מסוימים ולאורך זמן.
