דוח מדעי מיוחד הבוחן את המנגנונים הכימיים מאחורי משקה האנרגיה הפופולרי בעולם – הקפה פורסם היום (ראשון) ברשת BBC. הדיווח, המבוסס על מחקרים קליניים עדכניים, מציג תמונה מאוזנת של תעשיית המיליארדים ומסביר כיצד צריכה מתונה יכולה לשמש כחומת מגן מפני מחלות כרוניות וסרטן. לצד סקירה היסטורית משעשעת שמגיעה עד לרועי העיזים באתיופיה העתיקה, מזהירים המומחים מפני תופעות הלוואי הפיזיות של חציית קו 5 הכוסות ביום, ומספקים הנחיות רפואיות חדשות למיקסום יתרונות הקפאין.

מיליארדי בני אדם ברחבי העולם פותחים את הבוקר שלהם עם כוס קפה חמה, אך מעטים מבינים את שרשרת התגובות הכימיות המתרחשת בגוף מייד לאחר מכן. הקפאין פועל כחומר ממריץ אגרסיבי ומתוחכם במיוחד במערכת העצבים המרכזית.
החוקרים מפרטים את המנגנון הפיזיולוגי של ה"בוסט" המוכר: "קפאין הוא חומר ממריץ שחוסם את האדנוזין – ההורמון הטבעי שאחראי על יצירת תחושת העייפות במוח. חסימה זו מובילה ישירות לעלייה בערנות, לשיפור הריכוז, לחדות הזיכרון ולירידה בזמן התגובה. במקביל, הקפה מגביר את קצב הלב, משחרר אדרנלין למחזור הדם ומעלה את רמות הדופמין במוח – תהליך שמעניק זריקת מרץ, אנרגיה ומוטיבציה גבוהה".

מעבר לערנות המיידית, הנתונים האפידמיולוגיים מראים כי קפה עשיר בנוגדי חמצון עוצמתיים, ובראשם החומצה הכלורוגנית, המגנים על תאי הגוף מפני נזקים מתמשכים. צריכה מתונה וקבועה של קפה – בין 2 ל-4 כוסות ביום, נמצאה קשורה סטטיסטית להפחתה משמעותית בסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות קשות.
במחלות מטבוליות ולב נצפתה ירידה בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 ומחלות כלי דם ולב. כמו כן, לקפה יש סגולות במניעת מחלות כבד וסוגי סרטן מסוימים, ובראשם סרטן הכבד. בנוסף, המשקה מגן על תאי העצב מפני מחלות זקנה דוגמת פרקינסון ואלצהיימר.

על פי התחקיר, הגבול בין תרופה בריאה לנזק גופני עובר ברף ה-400 מיליגרם קפאין ביום – השווה ערך לכ-4 עד 5 כוסות קפה חזקות או אספרסו. חציית הקו הזה עלולה להוביל לתופעות לוואי פיזיות ונפשיות מורכבות: "צריכת יתר מעל הרף המומלץ עלולה לגרום לחרדה חריפה, עצבנות, נדודי שינה ממושכים, דופק מואץ, רעד בידיים, כאבי ראש ובעיות במערכת העיכול. במקרים קיצוניים מתפתחת תלות והתמכרות פיזיולוגית לחומר, כאשר הפסקה פתאומית של הצריכה גוררת תסמיני גמילה קשים, ובראשם כאבי ראש חזקים במיוחד".
כדי ליהנות מהיתרונות ללא הנזקים, המדענים מפרסמים שורה של טיפים מעשיים המבוססים על מחקרים נלווים: הזמן הטוב ביותר לשתות את הכוס הראשונה הוא רק שעה עד שעתיים לאחר ההתעוררות. בשעה הראשונה מהקימה, הגוף מייצר באופן טבעי רמות גבוהות של הורמון הקורטיזול, ושתיית קפה בשלב זה פוגעת במנגנון הטבעי ומייצרת סבילות לחומר.

החוקרים מציינים כי יש להימנע לחלוטין משתיית קפה בשעות המאוחרות של הערב, שכן הקפאין נשאר במערכת שעות ארוכות ופוגע באיכות ובמבנה השינה. בנוסף, ההמלצה הרפואית היא לצרוך קפה שחור נקי או עם מעט חלב. הוספת סוכר, סירופים מתוקים או ממתיקים מלאכותיים פוגעת ואף מבטלת חלק ניכר מהיתרונות הבריאותיים של הפול.
המעבר של הקפה ממשקה מקומי לתעשייה חובקת עולם המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה טומן בחובו סיפור מרתק. על פי האגדות ההיסטוריות המוזכרות בפרסום, מקורו של המשקה הוא באתיופיה העתיקה, שם הבחינו רועי צאן צעירים כי העיזים שלהם מתמלאות באנרגיה יוצאת דופן ומתחילות "לרקוד" לאחר שהן אוכלות פירות יער אדומים מסוימים – שהיו למעשה פירות צמח הקפה.

מאפריקה התפשט המנהג במהירות לעולם הערבי, שם שוכלל בתימן ובאימפריה העות'מאנית, ומשם נדד לבתי הקפה הראשונים של אירופה במאה ה-17. כיום, עם המצאת המכונות המודרניות והקפסולות, הקפה הפך לסם החוקי והפופולרי ביותר על פני כדור הארץ, והמחקר הנוכחי מזכיר לנו שהמפתח לשימוש בו, כמו בכל חומר פעיל, נמצא תמיד במתינות ובאיזון.
