יובל שושני, גיסתו של אורי יוסף סילבסטר, רופא בסדיר ומסור בגדוד גבעתי, שנפל ביום שני האחרון במהלך הלחימה המאומצת בגזרת לבנון, שיתפה היום (שישי) בתוכנית "חדשות שישי" בהגשת יהונתן וייס, בתחושות המורכבות של המשפחה בעקבות אובדנו של אורי, מי ששימש כמעט עשור במסלול העתודה והצבא, והספיק ליצור קשר אחרון עם קרוביו ביום ראשון, שעות ספורות בלבד לפני שנפל בקרב, כשהוא משתף ברצונו שהלחימה המתמשכת תסתיים ושהוא ישוב אל ביתו.
6+אורי יוסף סילבסטר הקדיש את מיטב שנותיו למסלול משולב ומורכב של לימודי רפואה ושירות צבאי משמעותי, תוך הבנה עמוקה של גודל האחריות המוטלת על כתפיו כרופא בגדוד לוחם. משפחתו מתארת אדם ייחודי שהצליח לשלב בצורה מעוררת השראה בין יכולות שכליות גבוהות לבין רגישות ואנושיות יוצאת דופן כלפי סביבתו.
גיסתו הגדירה את דמותו וסיפרה על המחיר האישי הבלתי נתפס ששילם: "המחיר הפרטי והמחיר האישי שהמשפחות עוברות זה מחיר שהוא לא הגיוני. עבורי, אורי הוא מגדלור, כמו שאמרתי בלוויה. הוא הגיס שלי, הוא הבעל של אחותי התאומה. הוא בן אדם מאוד מיוחד, שקצרה היריעה מלהתחיל לדבר עליו, אבל הוא רופא, רופא בגדוד גבעתי, שבשנה וחצי האחרונות היה בלחימה מאומצת כרופא שהיה צריך לשים בצד את החיים האישיים שלו ולהתגייס למלחמה.
6+"הוא רופא בסדיר, הוא עתודאי כבר כמעט עשור שהוא בכל המסלול הארוך הזה של הצבא והלימודים. עבד כל כך הרבה כדי להגיע לרגע שיום אחד הוא יסיים את הלימודים שלו, יוכל לחיות את החיים לצד המשפחה שלו. ולצערנו, החיים נגבו ביום שני האחרון".
הקשר עם אורי במהלך הלחימה בדרום לבנון היה שברירי ומורכב עקב בעיות קליטה קשות באזורי הקרבות, דבר שאילץ את בני המשפחה להמתין בדריכות לכל אות חיים ממנו. ביום ראשון, יממה בלבד לפני נפילתו, ניצל אורי חלון הזדמנויות סלולרי כדי לשוחח בפעם האחרונה עם המעגלים הקרובים אליו ביותר.
6+הגיסה שיתפה בפרטי התקשורת האחרונה ובמחשבותיו של אורי בימיו האחרונים: "בכל התקופה הזאת שהוא היה בלחימה, בעיקר בלבנון, לא הייתה קליטה, לא הייתה קליטה סלולרית, ולכן בנקודות מסוימות שבהן כן הייתה קליטה הוא כמובן התקשר וניסה קודם כל להשיג את הכי קרובים לו. ביום ראשון זו הייתה הפעם האחרונה שהוא יצר קשר עם כולם. ידענו והאמנו שהוא בטוח ושהוא שלם.
"הוא סיפר לנו ביום ראשון – איתי הוא לא דיבר על זה, הוא דיבר על דברים מאוד סתמיים של החיים, אבל הוא כן דיבר עם המשפחה שלו ועם החברים על התחושות שעוטפות אותו בימים האחרונים. ככל שהלחימה התקדמה, אז ככה אני חושבת ההבנה שזה מיותר, שזה מתמשך, שמה אנחנו משיגים כאן בעצם? הוא רק חיכה לחזור לשגרה שלו, ולבית שלו, וזה מה שהוא בעיקר שיתף, את הרצון לחזור, את הרצון שכל הדברים האלה כבר הסתיימו, וכן את החוויה הזאת של חשש, כן. בימים האחרונים, ככל שהלחימה התקדמה".
6+במהלך הלווייתו של אורי, ספד לו מפקדו וסיפר על גבורתו בשדה הקרב, כשהוא מציין כי אורי פעל תחת אש תופת והציל את חייהם של לוחמים רבים אשר חבים לו את חייהם כיום. עבור בני המשפחה, התיאורים ההירואיים הללו מקבלים משמעות אחרת, שכן הם מביטים בראש ובראשונה על האדם הפשוט והאהוב שאיבדו.
הגיסה התייחסה לדברי המפקד והסבירה את עמדת המשפחה: "עבורנו המשפחה, לשמוע שהוא הציל חיים תחת אש, זה נשמע מאוד הירואי, זה נשמע מאוד גיבור, אבל זה לא, לא לשם חתרנו. המפקד אמר את זה מהזווית שלו. אנחנו ראינו בו אדם מדהים, פשוט, שעשה מה שהוא צריך לעשות.
6+"יצא שכן, הוא הציל חיים תחת אש, כן, לקח לו פינוי 40 דקות, הוא עשה את הכול בצורה הכי מקצועית שאפשר, אבל עבורנו זה לא רלוונטי. עבורנו אנחנו רצינו שהוא יחזור אלינו בריא, שלם, בבריאותו הגופנית, הנפשית, ולא, זה פחות מדבר אלינו. הוא עשה המון. אי אפשר לקחת את כל העשייה הזאת, שהיא לא הייתה נקודתית לרגע הזה. צריך להבין שזה משהו מתמשך, שכבר שנה וחצי זאת מציאות חייו".
הקשר הזוגי בין אורי לבין רעייתו שחר החל לפני כמעט עשור, כאשר השניים נפגשו לראשונה במהלך לימודיהם האקדמיים המשותפים בקמפוס. מאז אותו רגע, הם הפכו לחברים קרובים ולעוגן המרכזי אחד של השנייה לאורך כל תחנות החיים המאתגרות.
6+הגיסה תיארה בהתרגשות את טיב היחסים ואת העוגן המשותף שנקטע: "הם הכירו בלימודים. הייתה זאת אהבה ממבט ראשון, כמו שאורי אומר. שחר גם ציינה את זה, אבל יש שיחלקו. בעיקר הוא חלק ואמר שהוא התאהב בה קודם וניסה לעבוד קשה כדי לרכוש את ליבה. זו הייתה אהבה שהכי הכי תמימה וטהורה בגיל צעיר, שהתפתחה בקמפוס. הם היו חברים מאוד מאוד קרובים.
"היו הרבה חברים שגם עטפו אותם, הם היו ממש חבורה כזאת מגובשת. והם עשו הכול ביחד, הם עשו הכול ביחד. עד מאה הלימודים, עברו את כל השלבים של הלימודים שהיו לא פשוטים וצלחו את כל האתגרים ביחד. העלו, נהנו, בילו, עשו ספורט, חיו חיים כל כך מיוחדים אחד לצד השנייה. וזאת זוגיות שאני אומרת בכל מקום כמה חזקה שהיא, כי באמת זוגיות כזאת קשה למצוא. והם היו העוגן אחד של השנייה. מהיום שבו הם הכירו ועד היום שבו הוא נלקח מאיתנו".
6+בסיום הריאיון ביקשה הגיסה למסור מסר מהדהד למקבלי ההחלטות ולציבור, בתקווה שייעשו המאמצים הנדרשים למנוע אבדות נוספות בחזית, שכן משפחות רבות אינן מסוגלות עוד להכיל את עוצמת השכול והכאב המלווים את הלחימה המתמשכת.
