אני נגד חסימת כבישים. לא משנה אם זה חרדים. לא משנה אם זה קפלן. כביש נועד לנסיעה, לא להפגנה. אבל אם כבר מדברים על חסימות – בואו לפחות נצמצם את הצביעות.
2+כי מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות נקרא "אנרכיה". הדיון פחות מתמקד בחסימות כבישים ויותר בדו פרצופיות. כשהחרדים יוצאים לרחובות וחוסמים כבישים, מאוד קל לסווג את זה כאנרכיה, כאיבוד שליטה, החרדים תמיד יוצגו כציבור אלים.
כאילו אנחנו לא זוכרים מה היה פה לפני דקה וחצי במחאות קפלן. איזה זיכרון סלקטיבי, איזו היתממות. המוחים הוצגו כ"נושאי דגל" והאלימות כלפי שוטרים הוצגה "כעימותים".
2+האנרכיה של קפלן הושמעה בלי סוף על ידי התקשורת הישראלית. המוחים – הפכו לגיבורי האולפנים, הכתבים – סיפרו בגאווה כמה מפגינים הגיעו וכן, "נושאי הדגל" כמובן.
אז, זו הייתה "מחאה לגיטימית", "מאבק על הדמוקרטיה". וגם "מחיר שצריך לשלם". היועצת המשפטית לממשלה אמרה אז ש"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי".
2+המחאות תועדו מכל זווית אפשרית ואף זכו לכינוי החביב "ימי שיבוש".
אבל ההבדל היחיד הוא מי עמד על הכביש. כשזה חרדים, זו סכנה לציבור.
כשזה קפלן, זו דמוקרטיה. האמת היא שבעיקר יש פה תקשורת שמחליפה עקרונות לפי זהות המפגין.
