כישלונה המהדהד של גלי בהרב-מיארה בטרפוד מינויו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד לא הפתיע כמעט איש במערכת המשפטית. הכתובת, למעשה, הייתה מזמן על הקיר. כמעט מימיה הראשונים כיועצת משפטית לממשלה. עוד לפני מינויה על ידי הממשלה הקודמת הביע ראש הוועדה למינוי בכירים השופט בדימוס אשר גרוניס הסתייגות רבה באשר למקצועיותה, כמי שלא עסקה מימיה בעניינים שהם עיקר עיסוקיה של יועצת משפטית לממשלה- התחום הפלילי והתחום המנהלי. בינוניותה של בהרב-מיארה באה לידי ביטוי פעמים רבות בשורה ארוכה של הפסדים צורבים במקרים בהם טענה שאינה יכולה לייצג את הממשלה בשל אי סבירות החלטותיה או פגמים בהליכים שקדמו להחלטות. אלא ששופטי בג"ץ סברו אחרת וחשפו פעם אחר פעם את בורותה המשפטית לעין כל.
5+המכה האחרונה שספגה בבג"ץ אירעה אתמול עם אישור מינויו של רומן גופמן לראש המוסד, אולם סדרת המכות שחטפה החלה כאמור ממש בימיה הראשונים בתפקיד. בקיץ 2022 לאחר שמונתה על ידי הממשלה הקודמת, ביקשה הממשלה, כממשלת מעבר, למנות את הרצי הלוי לרמטכ"ל. מיארה-בהרב נענתה אולם כדי להציא את המינוי לפועל היה צורך במינוי יו"ר לוועדה למינוי בכירים. היועמ"שית התעקשה על מינויו של השופט בדימוס מני מזוז אולם בעתירה לבג"ץ נטען שלא ניתן למנות בממשלת מעבר מינוי כה חשוב לשמונה שנים, שזו תקופת המינוי הקבועה. בג"ץ דחה את עמדת היועמ"שית והציע פשרה למנות את מזוז למינוי זמני רק לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל. בהרב-מיארה התעקשה על מינויו לקדנציה שלמה, מה שאילץ את בג"ץ לפסוק נגדה פעם נוספת ולבטל את המינוי.
היה זה הכישלון הראשון אבל ממש לא האחרון. במאי 2025 עמדה בפני בג"ץ עתירה הדורשת מהיועמ"שית לפרט את קשריה המוקדמים עם רונן בר ונדב ארגמן ואחרים מתוך כוונה למנוע ממנה לעסוק בענייניהם מחשש לניגוד עניינים. בהרב-מיארה דרשה לדחות את העתירה על הסף. בג"ץ סבר אחרת וחייב אותה למסור תצהיר המפרט את קשריה עם שורת בכירים אלה.
5+ביוני 2025 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת להחיל דין רציפות על חוק הגיוס שהעבירה הכנסת הקודמת. היועמ"שית התנגדה בתוקף וכתבה חוות דעת משפטית חריפה המצטרפת לעותרים נגד הממשלה. בג"ץ דחה את עמדתה וקבע שאין להתערב בעבודת הכנסת. חוק הגיוס שקידמה הכנסת הנוכחית אכן התבסס על הרציפות מהכנסת הקודמת שאישרה את חוק הגיוס בקריאה ראשונה.
באותו מקרה מי שעמדה מול היועמ"שית הייתה לא רק הממשלה אלא היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק, שקבעה שלא חל פגם משפטי בדין הרציפות על חוק הגיוס. במקרה נוסף באותו הקשר של התנגשות בין השתיים, שלא הגיע להכרעת בג"ץ, הוא בנושא חוק הגיוס עצמו. בעוד שהיועמ"שית קבעה מראש שלא תתמוך שאף חוק גיוס שתעביר הכנסת, עוד בטרם גובש בכלל נוסחו, הודיעה שגית אפק שהיא תהיה מוכנה לייצג את הכנסת בבג"ץ בעד החוק, בכפוף לאישור שלה לגבי הנוסח הסופי.
5+מפלה נוספת ספגה היועמ"שית בבג"ץ, כאשר קבעה שהשר ניר ברקת פעל בחריגה מסמכות באחד ההליכים שהוביל מול נציבות שירות המדינה להדחת הממונה על התחרות מיכל כהן. השופט אלרון קבע בהחלטתו לטובת השר ברקת ודחה את העמדה המצמצמת של הייעוץ המשפטי.
במאי 2026 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הסדר נציב התלונות על השופטים. היועמ"שית, בניגוד לעמדת הממשלה, ביקשה לכרוך את הנושא יחד עם שינויים רחבים בוועדה לבחירת שופטים ודחפה לכך שבית המשפט יתערב באופן אקטיבי בחוקי היסוד המשתנים. אלא שבג"ץ נמנע מלקבל את הקו המרחיב והמיידי שהציעה, וקבע כי חוק הגיוס וחוקי המשילות ידונו תחת מסגרות נפרדות, תוך דחיית הניסיונות של הייעוץ המשפטי להוביל לפסילות מוקדמות ללא מיצוי הליכי החקיקה המלאים.
5+עוד תבוסה נחלה היועמ"שית שקבעה כי מינויים במשטרה שביצע השר איתמר בן גביר נעשו במחטף ובחוסר סבירות, בעתירה שהוגשה בנושא. בג"ץ אמנם מתח ביקורת על חלק מהמינויים אולם דחה את עמדת היועמ"שית לבטלם. זו לא המפלה היחידה שספגה בהרב-מיארה מול השר בן גביר. בעתירה להדיחו מתפקידו נקטה היועמ"שית בצעד חריף ודרשה להדיחו. בג"ץ דחה את הבקשה וקבע כי בן גביר יישאר בתפקידו.
בבג"ץ הטלת סנקציות על בני ישיבות שבוטל מעמדם, התעקשה היועמ"שית שלא לאפשר לממשלה ייצוג נפרד לאחר שהיא עצמה הצטרפה, שוב, לעותרים נגד הממשלה. גם במקרה הזה קיבלה סטירת לחי מבית המשפט העליון שאישר לממשלה לקחת עורך דין פרטי שייצג אותה באותן עתירות.
5+כך היה גם כשניסתה להילחם במינוי של אודליה מינס למ"מ מועצת השניה, מינוי שביצע שר התקשורת שלמה קרעי. במקרה הזה הכישלון של בהרב-מיארה היה כפול. ראשית בניסיון מצידה לשלול מקרעי ייצוג פרטי. שנית לגבי טרפוד המינוי עצמו. היועמ"שית נחלה תבוסה צורבת בשני הדברים כשבג"ץ אישר לקרעי, בניגוד לעמדתה לקחת ייצוג פרטי להציג את עמדתו, מה שגרר גם ביקורת חריפה נגדה על ידי בית המשפט וכן בסופו של דבר גם במינוי עצמו שאושר על ידי השופטים.
עוד כישלון חרוץ של היועמ"שית היה כאשר ניסתה להשאיר בידי הפרקליטות את חקירת פרשת הפצ"רית. זאת למרות ניגוד העניינים הברור שהיה לה בפרשה. השופטים אכן קבעו כי בהרב-מיארה לא יכולה לעסוק בתיק וקבעו שהחקירה תנוהל על ידי גורם אחר.
כל אלה מצטרפים לתבוסה האחרונה שלה עם אישור מינויו של רומן גופמן לראש המוסד. בניגוד מוחלט לעמדתה כי נפל רבב בטוהר המידות של גופמן מה שלא יכול לאפשר את מינויו, קבעו השופטים שגופמן ימונה לתפקיד על אפה ועל חמתה. למרות הכתמת שמו של גופמן, קצין מצטיין ומוערך, לא התנצלה היועמ"שית עד לרגע זה, וזאת למרות החלטת השופטים שקבעו שלא דבק שום רבב במעשיו.
