לשון החוק לפני שלטון החוק: לאחר שבכתה בדמעות תנין ופלטה היום (שני) לכל עבר מילים נמלצות, מלאות בחשיבות עצמית – בכנס לשכת עורכי הדין – על הממשלה ש"דוהרת לריסוק מערכת המשפט", דבריה של היועמ"שית רוקנו מכל תוכן עם החלטת שופטי בג"ץ על מינויו של רומן גופמן לראש המוסד.

כבר מהרגע הראשון היה ברור שאין פה שום עניין משפטי מתחת לטיעונים המצוצים מהאצבע שליוו את תגובותיה לנושא מהרגע הראשון. אלא, רק ניצול ציני וחסר כישורים של מעמדה ותפקידה לחבל בעבודת הממשלה הנבחרת – אותה לא קיבלה מיומה הראשון בתפקיד.
אכן יש ריסוק של מערכת המשפט. אבל לא הממשלה עומדת מאחוריו, אלא גלי בהרב-מיארה עצמה, יחד עם קומץ שופטי עליון שלא רק שאיבדו קשר עם המציאות אלא איבדו כל קשר עם החוק הפשוט והשכל הישר. בהתנגדויותיה פעם אחר פעם לעמדת הממשלה אותה היא כביכול אמורה לייצג, טענה שוב ושוב בהרב-מיארה כי מעל הכל – היא מייצגת את "שלטון החוק והאינטרס הציבורי".

אבל גם מאחורי הטענות הללו מסתבר שעומדים בעיקר אסופת שקרים ומילים ריקות מתוכן. שלטון החוק הוא קודם כל לשמור על לשון החוק. האינטרס הציבורי הוא בראש ובראשונה הקניית סמכות לראש הממשלה, כזו שניתנה לו בלשון מפורשת ובשפה ברורה. לא על זה ולא על זה "שמרה" היועמ"שית. אלא, על ערכים אחרים לגמרי, במופע חתרנות מסוכן שלא מותיר שום מקום לספק באשר למניעיה.
למזלה של הממשלה, ולמעשה של הציבור כולו, במקביל להתנהלותה המקולקלת והפסולה היועמ"שית היא גם משפטנית גרועה ללא גרם של מקצועיות שאולי הייתה יכולה לסייע לה לממש את תכוניותיה הנכלוליות. לא סתם עמדו השופטים נבוכים נוכח דלות טיעוניה, ואף טרחו להשמיע זאת באוזניה בזמן אמת, שלו הייתה מקשיבה לפחות לחלק מהם, ולא נכנסת לטנטרום אובססיבי המונע משנאה ותאוות שליטה – הייתה מצילה מעט מכבודה שאבד כעת לבלי שוב.

טעתה הממשלה כשטענה בדיון בבג"ץ – כשניסתה להגן על פיטוריה – באמצעות שלל טענות על עוינותה ותפקודה המשובש. והייתה צריכה להסתפק בטיעון אחד ויחיד: הממשלה זקוקה למשפטן מקצועי היודע חוק וסדר מהם, ואילו בהרב-מיארה אינה כזאת, בלי קשר לעמדותיה.
היא לא משפטנית ואין שמץ בענייני סדרי דין, חוק ומשפט. מספר הפעמים שהפסידה בבג"ץ כאשר סירבה להגן על הממשלה והחלטותיה שבר שיא לעומת כל קודמיה, ובחינה מדוקדקת של תפקודה מעורר שאלות קשות באשר לכשירותה. לא רק כראש מערכת התביעה בישראל ומייצגת המדינה בערכאות, אלא אף בסוגיות יסודיות יותר, כמו: איך אחת כמוה הצליחה בכלל לעבור לימודי משפטים ואת מבחני הלשכה?

בחוק השב"כ נאמר כי הארגון אחראי בין השאר על שמירת המשטר הדמוקרטי וסדרי השלטון במדינה. בעבר שימש סעיף זה לבדיקות סרק הזויות נגד שרים בממשלה. אולם, כעת כבר ברור מי זה שאמור באמת להיחקר ומיהו שעושה שימוש לרעה בתפקידו לשבש את הסדר הטוב וסדרי המשטר.
מקומה האמיתי של גלי בהרב-מיארה הוא לא רק פיטורים בבושת פנים, אלא עמוק במרתפי השב"כ. ספק רב אם תצליח לצאת מהם ללא הרשעה, כשמעשיה בפרשת בג"ץ גופמן משמשת כראיה מרכזית אולם ממש לא היחידה. זו לא רק קריאה למסע נקמה, ממש לא, אלא קביעה העומדת בקו הראשון של הגנה על הדמוקרטיה במדינה ובמיוחד תיקון נואש ומאוחר של הפגיעה אנושה שחוללה למה שהוא באמת האינטרס הציבורי.
