במרחק של כ-60 קילומטרים מדרום לדנבר שוכן בית הכלא היחיד בארצות הברית ברמת אבטחה של "סופרמקס"- רמת הבטיחות הגבוהה ביותר. המתקן משתרע על פני שטח של 37 דונם במדבר הגבוה של קולורדו, ומקיפים אותו 12 מגדלי שמירה חמושים.
5+המתכננים בנו את המקום, שזכה לכינוי "אלקטרז של ההרים", במטרה לאכלס את הפושעים המסוכנים ביותר במדינה. המערכת מונעת כל אפשרות בריחה ומבטיחה שהאסירים לא יפגעו באיש במהלך מאסרם.
"זהו קבר", מספר רוברט הוד, שניהל את הכלא בין השנים 2002 ל-2005. "אנשים נמצאים שם פשוט כדי למות. העונש שהם מקבלים הוא הרבה מעבר לסתם ריצוי זמן. פיתחנו מערכת שהיא מעבר למוות, עד שאתה כמעט מייחל לקבל עונש מוות".
5+במהלך שנותיו בכלא פיקח הוד על מחבלים מוכרים כמו "מחבל הנעל" ריצ'רד רייד. תחת השגחתו שהו גם מבצע הפיגוע במרתון בוסטון דז'וחאר צארנייב, ורמזי יוסף שהיה מעורב בפיגוע במגדלי התאומים. לאחר פרישתו, קלט המתקן גם את ראש קרטל הסמים סינלואה, חואקין "אל צ'אפו" גוזמן, ואת היורה מקניון טקומה, דומיניק מלדונדו.
23 שעות לבד בבטון: החיים בתוך ה"סרקופג"
הנהלת הכלא קובעת תנאים אחידים ונוקשים עבור כל 490 האסירים. הסוהרים מחזיקים אותם בבידוד מוחלט במשך 23 שעות ביממה. האסירים שוהים בתוך תא בטון שגודלו 2X3.5 מטרים בלבד, תחת מעקב קבוע של 24/7.
5+הרהיטים בתא מינימליים ועשויים מבטון: מיטה, שולחן ושרפרף. לצדם מותקנים שירותים, כיור ומקלחת מפלדת אל-חלד. חלון צר ברוחב של כ-10 סנטימטרים בלבד מספק הצצה קטנה לעולם החיצון.
אין בכלא חדר אוכל לאסירים. הסוהרים מגישים את כל הארוחות דרך פתחים ייעודיים בדלת התא. האינטראקציה האנושית היחידה כוללת ביקורים מזדמנים של סוהרים, מורים או אנשי דת. המערכת מנתקת את האסירים לחלוטין מחבריהם או מיקירהם, ואוסרת על כל מגע חברתי עם אסירים אחרים. "אף אחד לא יוצא, ואין מסגרות קבוצתיות שבהן יושבים יחד ומשחקים דמקה כמו בטלוויזיה".
5+התנהגות טובה עשויה להקנות לאסירים שעת אימון אחת ביום. הם מבצעים אותה לבדם במתחם נפרד, ומקבלים שיחת טלפון חודשית אחת בת 15 דקות. צוות סוהרים מלווה כל יציאה מהתא, כשהאסיר כבול לחלוטין בפרקי הידיים, הקרסוליים והבטן. הבידוד הקשה והתנאים המגבילים כבר הובילו מספר אסירים למחאות, שביתות רעב, פגיעה עצמית והתאבדות.
"כאילו נכנסת לשאול"
רבים מהאסירים שמגיעים למתקן צפויים לסיים בו את חייהם. יוצא דופן קיצוני הוא ריימונד פאוורס, כיום בן 64. פאוורס נכנס למערכת הכלא ב-1990 בגין מקרי שוד בנקים. רשויות החוק שלחו אותו לסופרמקס בשנת 1999, לאחר שהצליח לברוח מכלא פדרלי באטלנטה. פאוורס נמלט אז דרך רשת ניקוז, טיפס על חומות וגדרות חשמליות, וגנב רכב כדי לראות את בנו בן ה-14, עד שנתפס כעבור יומיים.
5+בשנת 2014, לאחר 15 שנים בבידוד מוחלט בסופרמקס, פאוורס שוחרר. הוא הפך לאחד הבודדים שיצאו מהמקום בחיים. "הם מנסים להביא אותך לשפל המוחלט של הכנעה אנושית, בלי להרוג אותך", משחזר פאוורס.
"כשאתה קבור חי בתוך כלוב פלדה ובטון, סרקופג תת-קרקעי, אתה נופל לייאוש. המקום הזה הוא כמו שער לממד נמוך יותר של קיום. המערכת שולטת בך מהשנייה שאתה דורך שם". פאוורס מגנה את התנאים במקום וקורא לרפורמה: "זה לא מקום להתגאות בו. זה עונש מוות בתשלומים".
