חג הקורבן מבוסס על אחד הסיפורים החשובים ביותר במסורת האסלאמית והוא סיפור עקדת ישמעאל. המוסלמים מאמינים כי אברהם, הנחשב לנביא, קיבל בגיל זקן מאוד את בנו הבכור ישמעאל מאשתו הגר, והילד גדל והיה מסור וטוב.
هذه الحشود تمثل اكثر من مليوني حاج يؤدون مناسك الوقوف في عرفات الان في الحج…..بينما الشيعة يقولون ان ٢٨ مليون شيعي يشاركون في الزيارة الاربعينية حيث لا يوجد حتى مرافق صحية….هل شاهدتم دجل الشيعة وخطورة اعتبارهم مسلمين. pic.twitter.com/IUIMqIOPJ5
— مجتهد العراق (@mujtahid_i) May 26, 2026
לילה אחד ראה אברהם חלום ברור שבו אללה מצווה עליו לשחוט את בנו ישמעאל כקורבן. בבוקר פנה אברהם לבנו בעדינות ובכאב, ושאל לדעתו. ישמעאל הצייתן והאמיץ ענה מיד ללא היסוס ואמר לאביו לעשות את אשר צווה, אם ירצה אללה.
השניים הלכו יחד לעמק מינא ההררי והשקט, בסמוך למכה של ימינו. ישמעאל שכב על צדו, פניו כלפי מטה, ואברהם הרים את הסכין. ברגע האחרון, כשהסכין כבר הייתה מוכנה, קרא אליהם המלאך גבריאל מן השמיים בקול חזק והכריז כי אברהם כבר קיים את החזון ועמד במבחן הציות והמסירות הגדול.

במקומו של ישמעאל, שלח אללה מן השמיים כבש גדול ויפה שנשחט כקורבן. על כך מספר הקוראן כי הם פדו אותו בזבח גדול והשאירו לו שם טוב בדורות הבאים.
בעוד שסיפור העקדה קיים בשתי הדתות, קיימים הבדלים עמוקים בין הגרסה היהודית לגרסה המוסלמית. ההבדל הראשון הוא זהות הבן הנעקד, שכן בניגוד למסורת היהודית שבה נעקד יצחק, המוסלמים מאמינים כי הבן היה ישמעאל.

ההבדל השני נוגע לידיעת הבן ומעורבותו, שכן באסלאם אברהם שיתף ועדכן מראש את בנו בצו שקיבל, וישמעאל הסכים לכך מרצונו ובצייתנות. הבדל שלישי הוא אופן הציווי האלוהי. ביהדות אלוהים מדבר ישירות עם דמויות כמו אברהם ומשה, ואילו באסלאם אלוהים מעולם לא דיבר ישירות עם אברהם או עם הנביא מוחמד, אלא העביר להם מסרים תמיד באמצעות התיווך של המלאך גבריאל.
הבדל מרכזי רביעי נוגע למיקום הגיאוגרפי ולמאבק בשטן. בעוד שהיהודים מזהים את מקום העקדה בהר הבית, המוסלמים מזהים את המקום בעמק מינא שליד מכה. כחלק מכך, המוסלמים מקיימים במהלך העלייה לרגל את מנהג ה"ג'מרות", שבו הם משליכים אבנים על שלושה עמודים במינא.

מנהג זה מסמל את המקומות שבהם ניסה השטן שלוש פעמים לפתות את אברהם, הגר וישמעאל שלא לציית לדבר האל, והם זרקו עליו אבנים. ביהדות אין מסורת או מנהג מעין זה כלל.
הסיפור כולו מלמד את המוסלמים על איסלאם, שמשמעותו כניעה ומסירות מוחלטת לרצון אללה, והנכונות להקריב את היקר מכל מתוך אהבה ואמונה. לזכר הכבש שנשלח מהשמיים, שוחטים המוסלמים בכל שנה במהלך החג כבש, עז, פר או גמל ומקיימים מעשה של התקרבות והודיה לאל.

למצווה זו חשיבות חברתית עמוקה של נדיבות וצדקה, שכן הבשר מחולק באופן קפדני לשלושה חלקים: שליש למשפחה, שליש לחברים ושכנים, ושליש גדול המיועד לעניים ולנזקקים, דבר המדגיש את החובה לעזור לחלשים. החג, הנחגג בסעודיה ובעולם כולו, כולל תפילות המוניות, ארוחות משותפות וחיזוק הקשרים הקהילתיים והמשפחתיים.
במקביל לחגיגות, רשות הסטטיסטיקה הכללית של סעודיה פרסמה את הנתונים הרשמיים והסופיים של העלייה לרגל למכה לשנת 2026. על פי הנתונים, סך הכל השתתפו השנה 1,707,301 עולים לרגל.

מתוכם, 1,546,655 הגיעו ממדינות אחרות ברחבי העולם, ו-160,646 היו אזרחים סעודים או תושבים זרים שחיים בסעודיה. פילוח המשתתפים לפי מגדר מראה כי 893,396 מהעולים לרגל היו גברים, ו-813,905 היו נשים.
נתוני רשות הסטטיסטיקה מפרטים גם את דרכי ההגעה של ההמונים לסעודיה. רובם המוחלט של העולים לרגל, כ-1,485,729 בני אדם, בחרו להגיע בטיסה. לעומת זאת, 54,429 עולים לרגל הגיעו בדרך היבשה, ו-6,497 מאמינים עשו את דרכם והגיעו באמצעות נתיבי הים.
