מחקרים חדשים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד מעלים סימני שאלה בנוגע לאחד המרכיבים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית – שמן סויה, שמופיע במוצרים רבים תחת הכינוי "שמן צמחי". לפי החוקרים, צריכה מוגברת של השמן עלולה להשפיע לרעה על בריאות המעיים, לעודד דלקות ואף לשבש תהליכים מטבוליים שונים.
2+שמן הסויה נחשב כיום לשמן הבישול הנפוץ ביותר בארצות הברית, והוא נמצא במגוון רחב של מוצרים – החל ממזון מעובד, רטבים וחטיפים ועד מאכלים מטוגנים וארוחות במסעדות. בשל טעמו הניטרלי ועלותו הנמוכה, רבים צורכים אותו באופן קבוע מבלי לשים לב לכך כלל.
במסגרת המחקר, עכברים שניזונו במשך חודשים מתזונה עשירה בשמן סויה פיתחו שינויים משמעותיים במיקרוביום של המעיים. החוקרים מצאו ירידה בכמות החיידקים המועילים לצד התרבות של חיידקים מזיקים, בהם סוגים של אי-קולי המקושרים למחלות מעי דלקתיות בבני אדם. בנוסף, נמצא כי השמן פוגע במחסום ההגנה של המעי והופך אותו ל"חדיר" יותר, דבר שעלול לאפשר חדירת רעלים וחיידקים לזרם הדם ולעודד תהליכים דלקתיים.
החוקרים התמקדו במיוחד בחומצה לינולאית – חומצת שומן מרכזית בשמן סויה. לדבריהם, מדובר ברכיב חיוני שהגוף זקוק לו בכמות מסוימת, אך צריכה עודפת ממנו עלולה להפוך לבעיה. לפי הנתונים שהוצגו, בעוד שהגוף זקוק לכ-1%-2% בלבד מהאנרגיה היומית מחומצה לינולאית, בתזונה האמריקאית המודרנית שיעור הצריכה מגיע לעיתים ל-10%, בעיקר בשל השימוש הנרחב בשמן סויה.
2+במחקרים נוספים שנערכו נמצא כי שמן סויה השפיע גם על פעילות גנים הקשורים לחילוף חומרים, מערכת החיסון ובריאות המעי. לעומת זאת, שמן זית – שמכיל פחות חומצה לינולאית – לא הראה את אותן השפעות שליליות. החוקרים אף ציינו כי שמן זית, המזוהה עם התזונה הים תיכונית, נחשב לבחירה בריאה יותר, לצד אפשרויות נוספות כמו שמן אבוקדו ושמן קוקוס.
לצד זאת, המדענים מדגישים כי הממצאים אינם מוכיחים ששמן סויה גורם ישירות למחלות אצל בני אדם, מאחר שהמחקרים בוצעו על עכברים בלבד. עם זאת, הם קוראים לבחון מחדש את היקף השימוש בשמן בתעשיית המזון ולהפחית ככל האפשר צריכת מזון מעובד עתיר שמנים צמחיים.
