התקשורת האיטלקית החלה לדאוג לאחרונה מהקצב התעשייתי של סין שלטענתם "אוכלת לנו את ארוחת הצוהריים". במדינה הוסיפו כי סין דוחקת את רגליהם של היצרנים האירופים, ובראשם הגרמנים והאיטלקים, שמגלים קושי רב להתחרות בתעשייה המפרנסת מיליוני עובדים.

בארץ המגף טוענים שהכניסה הסינית לשלל תחומים כמו ייצור מכונות, מכוניות וסחורות תעשייתיות אחרות הייתה אמורה להכניס תחרות ולהועיל לציבור האיטלקי. מהצד השני, ברומא קיוו כי כניסת סחורות מסין תפתח את השער לכניסה של מוצרים איטלקים למעצמה מאסיה, אך על פי הנתונים שהוצגו כעת בתקשורת המקומית – המצב רחוק מלהיות קרוב לכך.
בין 2019 ל-2025 ייבוא המוצרים מסין לאיטליה עלה ב-91%, כשהממוצע של מדינות האיחוד האירופי שנבדקו הוא 54%. יצרנים סינים מרוויחים כעת הכנסות גבוהות משמעותית באיטליה (60.6 מיליארד יורו בשנת 2025) מאשר בצרפת (רק 45.9 מיליארד יורו) – שנחשבת כלכלה גדולה יותר. ומה קרה מנגד? הייצוא האירופי לסין במהלך השנים הללו אמנם עלה – אך ב-1% בלבד.

אם מסתכלים רק על איטליה אפשר לראות ירידה של 27% בייצוא לסין מאז שנת 2023. אחת הסיבות לכך על פי התקשורת המקומית היא שהתעשייה האיטלקית פשוט לא מגוונת כמו הסינית: "נסו למצוא רובוט מכסחת דשא המיוצר באיטליה, אם תצליחו", נאמר על ידי אחד הכתבים.
באירופה ניסו לעצור את התופעה. האיחוד הטיל מכסים על מכוניות חשמליות סיניות בטענה שממשלת סין מסבסדת את ייצואן לחו"ל וכך הופכת את התחרות ללא הוגנת. ובכל זאת, מדובר במס על מוצר ספציפי שתקף למכוניות חשמליות בלבד. אז מה עשו הסינים? החלו לשווק יותר מכוניות היברידיות – שעליהן המס לא תקף. התוצאה: עלייה של 155% במכירות שלהן ברחבי היבשת.

האם לאירופה יש סיכוי להתמודד מול הענק הסיני? כלל לא בטוח. התקשורת האיטלקית טוענת שהסיבה שהמס האירופי מוטל על מוצרים ספציפיים ולא על תעשיות שלמות היא פשוט פחד. באיחוד האירופי לא רוצים לקחת סיכון ולאבד את האספקה של מתכות נדירות מזוקקות, שבהן יש לסין מונופול עולמי כמעט מוחלט. ללא החומרים הללו, שרשראות תעשייתיות אירופיות שלמות ייעצרו לחלוטין. "לפיכך, איננו מגיבים לתוקפנות המסחרית הסינית פשוט מפני שאנו חוששים מנקמה", הוסיפו באיטליה.
כך האסטרטגיה הסינית עובדת
מדי שנה ממשלת בייג'ינג מהדקת את הדרישות ליצוא של מתכות נדירות ומתכות קריטיות. כל מי שמבקש לקנות אותם עבור מוצרי הגנה, חלל או תעופה, חייב תחילה לחשוף כמעט הכל על עצמו בפני הממשל הסיני: זהות הקונה, המפרט הטכני והתוכניות שלהם עם הסחורה, הרדארים, הטילים או המגנטים המתקדמים עבורם הוא מבקש לרכוש חומרים מסין – והוא מוכרח להתחייב שלא למכור אותם לצד שלישי ללא אישור מבייג'ינג.

על ידי המערכת הבירוקרטית הזו שי ג'ינפינג הופך את כוחו בתחום המתכות הנדירות למערכת ריגול ממוסדת, המעניקה לו גישה למידע תעשייתי אירופי רגיש ולסודות מסחריים. ללא ספק, המטרה היא גם להעתיק ולאחר מכן לנשל אותם מקטגוריית המוצרים הבאה – איזו שלא תהיה, כך על פי התקשורת בארץ המגף.
שני כלכלנים אמריקאים בכירים שהתראיינו באיטליה הציגו תמונת מצב שנראית אבודה: "מספר רב של מפעלים, בתי חולים ומרכזי תשתית בגרמניה ימצאו את עצמם בסופו של דבר מצוידים במכונות ורובוטים סיניים, בעוד שיצרני המכונות הגרמנים נידונו לאבד את שווקי היצוא שלהם באירופה".
