עשור לאחר שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הכריז על תוכנית הרפורמה השאפתנית "חזון 2030", ממלכת סעודיה ניצבת, בפני מציאות כלכלית ומדינית מורכבת המאלצת אותה לצמצם ולבטל חלק מפרויקטי הבנייה המונומנטליים שלה. קרן העושר הריבונית של הממלכה, המנהלת נכסים בשווי של קרוב לטריליון דולרים, נאלצת לשנות כיוון ולעבור משלב התוכניות הגרנדיוזיות שמשכו סיקור עולמי מעורב של פליאה ולעג, לשלב של ביצוע מבוקר וחסכוני, כך דווח היום (שני) ב-BBC.

חלק מהפרויקטים המרשימים ביותר שקודמו תחת פרויקט הענק "ניאום" שעלותו המוערכת עמדה על 500 מיליארד דולרים, עוברים כעת תהליך מסיבי של צמצום או הקפאה. פרויקט "דה ליין", אשר תוכנן כעיר אנכית ישרה באורך של יותר מ-161 קילומטרים בצפון-מערב המדינה ונועד לשנות את המושג האורבני, עובר שינוי מוחלט לעבר עיצוב שגרתי ופשוט בהרבה.
במקביל, אתר הנופש החורפי "טרוג'נה", שתוכנן לקום באזור ההרים הגבוהים, צומצם משמעותית לאחר שהתברר כי תוכנית הקמת כפר סקי הפועל לאורך כל השנה, הכולל אגם מלאכותי ומסלולי סקי ארוכים, אינה ישימה עוד מבחינה כלכלית ומבצעית. כתוצאה מכך, אירוח משחקי החורף של אסיה לשנת 2029 שהיה אמור להתקיים במקום בוטל, והאירוע הועבר לקזחסטן. פרויקט נוסף שננטש לחלוטין הוא "הקובייה" – מבנה ענק של דירות ומשרדים בשווי מוערך של 50 מיליארד דולרים, שהיה אמור להכיל את גורד השחקים אמפייר סטייט בילדינג 20 פעמים בתוכו.

הקיצוצים לא פסחו גם על זרוע הספורט של הממלכה. סבב הגולף הרשמי "LIV Golf", שנחשב לאחד מיהלומי הכתר בניסיונה של סעודיה להפוך למעצמת ספורט עולמית, הוגדר לאחרונה ככישלון יקר במיוחד. הפרויקט, שעלה לממלכה כ-5 מיליארד דולרים עד כה, לא הניב את התשואה הפיננסית או התדמיתית לה קיוו בסנכרון הממשלתי.
אלן ר. ואלד, מחברת הספר "Saudi, Inc", מציינת כי מדובר בדפוס פעולה מוכר: "זהו אותו ספר חוקים שוב ושוב, בדיוק מה שקרה עם 'דה ליין'. הם יוצאים בהכרזות ענק נוצצות, ואז זה פשוט לא נבנה, או שזה נבנה בצורה מצומצמת משמעותית ושונה לחלוטין ממה שהובטח".

ואלד מזכירה כי תרחיש דומה התרחש בשנות ה-2000 תחת המלך עבדאללה עם תוכנית "הערים הכלכליות", שנועדה גם היא לגוון את הכלכלה. מתוך מספר ערים מתוכננות, חלקן מעולם לא הוקמו, והגדולה שבהן – העיר הכלכלית של המלך עבדאללה מצפון לג'דה, שעלתה 100 מיליארד דולרים – כשלה בהפיכתה למרכז עסקים ותיירות עולמי, כאשר שיעור האבטלה בקרב הצעירים נותר על 12% בשנת 2016.
הסופרת מצביעה על תרבות של חוסר יכולת להציג עמדה ריאליסטית: "קיימת מנטליות מובהקת של אנשי 'כן'. אנשים והיועצים מספרים למלך רק את מה שהוא רוצה לשמוע כדי לזכות בחוזי הענק, ואז הפרויקטים הללו נכשלים במבחן המציאות".

כאשר מוחמד בן סלמאן הפך לשליט בפועל של הממלכה בשנת 2017, הוא ירש מערכת כלכלית וחברתית שהייתה מנותקת מהעולם המודרני וקרובה לקיפאון מוחלט. האנליסט הכלכלי גאנם נוסייבה מסביר כי "חזון 2030" נועד לשנות את המדינה בשלושה צירים במקביל: כלכלית, פוליטית וחברתית, משימה שהוגדרה כרגישה ומורכבת במיוחד.
כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי, החליט בן סלמאן להחליש את השליטה החברתית של ההנהגה האסלאמית השמרנית במדינה. המהלך הוביל לשינויים דרמטיים בעורף הסעודי – החל ממתן זכות נהיגה לנשים ועד לפתיחת מתחמי בידור, הופעות ואירועי ספורט ענקיים שגרמו לאזרחים המקומיים להוציא את כספם בתוך המדינה.

עם זאת, השינוי החברתי לא לווה בפתיחת המרחב הפוליטי. המשטר המשיך להעניש בחומרה כל גילוי של התנגדות או ביקורת פוליטית. בשנת 2017 הורה בן סלמאן על מעצר המוני של אנשי עסקים ובכירים סעודים במלון ריץ-קרלטון בריאד, מהלך שהוצג כמלחמה בשחיתות אך נתפס בעיני העולם כסחיטה שהניבה לממשל כ-100 אחוזים מיליארד דולרים. שנה לאחר מכן, בשנת 2018, הרצח המזעזע של העיתונאי ג'מאל חאשוקג' בקונסוליה הסעודית באיסטנבול הותיר כתם בל יימחה על תדמיתו של יורש העצר.
עבדאללה אל-עודה, אקדמאי ופעיל זכויות אדם הפועל מארצות הברית, שאביו, איש הדת סלמאן אל-עודה, עצור בסעודיה מאז 2017 באשמת "הסתה למהומות", מסביר כי הצעדים הללו פגעו ישירות ביכולת לממן את החזון הכלכלי: "בטווח הארוך, הצעדים הללו פשוט הברחו את המשקיעים הזרים. הדיכוי הפוליטי השפיע על האופן שבו העולם רואה את הממשל הסעודי. למשקיעים אין שום יכולת חיזוי. כשאין לך יכולת חיזוי, אתה יכול להיות משקיע ביום אחד ועצור מנהלתי ביום שלמחרת – ואף אחד לא רוצה להסתכן בכך".
על מנת להציל את "חזון 2030" עצמו, הרשויות הסעודיות משנות כעת את הטון ההסברתי ומציגות את הקיצוצים כמהלך מתוכנן של מעבר משלב החזון לשלב הביצוע. מושל קרן ה-PIF, יאסר אל-רומיאן, הודיע כי תחת תוכנית חומש חדשה, הקרן תתמקד בשיפור יעילות ההוצאות והערכה בת קיימא של עסקיה כדי להבטיח את יציבות משאביה הפיננסיים.

עבדאללה אל-עודה מתאר את שינוי המגמה: "החשיבה הנוכחית היא להשיג ניצחונות קטנים והצלחות מקומיות במקום פרויקטי הענק. לדוגמה, פיתוח אתר הנופש המסורתי באי סינדאלה שבים האדום מוצג כעת כחלק מהחזון הבסיסי של ניאום, מבלי שהם יצטרכו לבנות את כל 'דה ליין' או 'הקובייה'".
איש העסקים והיועץ הניהולי הסעודי, תאמר שאקר, רואה את הדברים באור חיובי יותר: "מה שאנחנו רואים זה אבולוציה טבעית משלב המונע על ידי אמביציה לשלב המונע על ידי ביצוע. כל טרנספורמציה לאומית מגיעה לנקודה שבה קביעת עדיפויות, רצף פעולות והקצאת משאבים הופכים לחשובים יותר מאשר גודל ההכרזות עצמן. תיעדוף קפדני יכול דווקא להגביר את אמון המשקיעים, שכן השיחה הבינלאומית עוברת מהשאלה 'כמה גדולות ההכרזות?' לשאלה 'כמה אמין מודל הביצוע?'".

במסגרת הגישה הפרגמטית הזו, סעודיה ממשיכה להשקיע מיליארדי דולרים בפרויקטים בעלי היתכנות גבוהה יותר. אלו כוללים את שיקום עיר הבירה העתיקה דירעיה בריאד, הקמת פארק השעשועים הענק "Six Flags Qiddiya City", ופיתוח האתר הארכיאולוגי העתיק אל-עולא בצפון, המושך תיירות עולמית ומציג מודל הצלחה מעשי. כמו כן, הבטחת אירוח משחקי מונדיאל 2034 בכדורגל מסומנת כיעד מרכזי, אם כי העיצובים הארכיטקטוניים עבורו מרוסנים כעת כדי לשמור על בקרת עלויות.
הניסיונות לכיול מחדש של "חזון 2030" ספגו זעזוע נוסף בעקבות פרוץ המלחמה הנוכחית בין ארצות הברית, ישראל ואיראן במזרח התיכון. הלחימה העמידה בסימן שאלה את האסטרטגיה המפרצית להפיכת האזור למרכז מסחרי ותיירותי עולמי.

מאטה סלאי, מומחה לדינמיקה הפוליטית והכלכלית של המפרץ, הסביר כי המלחמה יצרה בלבול אסטרטגי עמוק בנוגע לכיוון התוכנית: "לפני המלחמה, התחומים המרכזיים שבהם הסעודים רצו למשוך השקעות זרות היו בינה מלאכותית (AI), תיירות, ייצור, כרייה ותעשיות מקומיות. כל התחומים הללו, למעט תעשיית הכרייה, נפגעו בצורה קשה מאוד בעקבות הלחימה.
"המסר המרכזי של השלטון משתנה כעת על בסיס חודשי – רגע אחד הם מציגים את ניאום כמרכז לתעשיית AI ורגע לאחר מכן התוכנית משתנה, דבר המעיד על בלבול אסטרטגי, אך גם על כך שהבכירים מבינים שהם חייבים לגבש תוכנית חדשה למציאות הנוכחית".

תוכנית הרפורמה הסעודית "חזון 2030" הושקה לפני כעשור במטרה מוצהרת להעביר את כלכלת המדינה המושחתת והריבונית מתלות מוחלטת בנפט הגולמי לעבר כלכלה מגוונת המבוססת על השקעות זרות, הייטק, תיירות וספורט. כחלק מהחזון, החלה סעודיה לקדם פרויקטי בנייה חסרי תקדים בממדיהם. אולם לאחרונה, בעקבות ירידת מחירי האנרגיה העולמית שפגעה בהכנסות המדינה ולאור המלחמה האזורית שהתפרצה במזרח התיכון, נאלץ הממשל בריאד לבצע הערכה מחדש ולהודיע על צמצום וביטול של פרויקטים שלא נמצאו כלכליים.
