פרקליטו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, עימת הבוקר (ראשון), את חוקר המשטרה הבכיר עודד בן משה עם מקרי השמדה וגריסה מכוונת של חומרי חקירה מקוריים במסגרת שלב ההוכחות בתיק 2000. בן משה, שניהל את חקירותיו של ח"כ לשעבר איתן כבל, אולץ לאשר על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בירושלים כי חוקרי יאח"ה אכן משמידים מסמכים שנכתבו בכתב יד, וטען להגנתו כי הדבר מתבצע רק בנסיבות מיוחדות ובתנאי שהחקירה כולה מוקלטת ומצולמת.
12+במהלך הדיון, הציג עו"ד עמית חדד על גבי המסכים באולם את הודעתו הרשמית של חבר הכנסת לשעבר איתן כבל כפי שנערכה ותוקנה בכתב יד. חדד דרש מהחוקר להסביר את הצהרותיו המבהילות בנוגע למנגנון מחיקת החומרים והשמדתם, והעד נאלץ לספק הסברים מפותלים מול השופטים.
עו"ד חדד פנה אל בן משה ושאל: "בישיבה הקודמת סיפרת לבית המשפט, דיברת על המפקד שלך, אם זה כתב יד אפשר לגרוס. אתה חוזר בך מזה?". החוקר בן משה השיב: "לא, אתה לא אומר את זה מדויק. סיטואציה כזו יכולה לקרות. לא אמרתי שבווידאו ואודיו זה מה שעושים. אמרתי על עצמי שתיקון בכתב יד וחתימה באותו רגע זה הדבר האולטימטיבי, אך יש נסיבות אחרות ומקרים אחרים".
12+עו"ד חדד המשיך להקשות: "אתה מחזק את מה שאמרתי שלא גורסים? בווידאו ואודיו לא גורסים?". בן משה התעקש: "יש מקרים מיוחדים שגורסים. יש תיקונים ותיקוני הגהה שלי. כל הגרסה, אחרי התיקונים, אמרתי לך שהעדיפות שלי היא לתקן, וזה קורה רק אם יש וידאו ואודיו".
בהמשך החקירה הנגדית, חשף עו"ד חדד את הפרוטוקולים מחקירתו הראשונה של איתן כבל מינואר 2017 – שבוצעה על ידי החוקרים איתי רמות, כורש ברנור, משיח ודני יופה. חדד הוכיח כי כבל הודה בפני חוקריו שהמניע להעלאת החוק נגד "ישראל היום" נבע מלחץ ואיומים קשים שחווה מצד עיתון "ידיעות אחרונות" של נוני מוזס.
12+לדברי חדד: "בחקירה הראשונה מספר את הדבר הבא, מגיע לפגישה עם עורך ידיעות אחרונות. אומר בלי קשר, זה מקביל לסיפור של ישראל היום. על מה דיברתם? 'שאני ח"כ הם שוחטים אותי, אני לא קיים, אני דרדל'ה, אני מבקש יחס הוגן'. זוכר שקראת את זה?". בן משה ענה: "אני לא זוכר את המכתב מהפעם הראשונה שחקרתי, אבל אם אתה אומר, בוודאות קראתי את זה".
חדד הטיח בחוקר עדות נוספת של עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, רון ירון, מתוך מסמכי המשטרה. ירון אישר בחקירתו כי התחרות מול ישראל היום הוגדרה בקבוצה כ"איום אסטרטגי" יומיומי, וכי הוא ידע באופן אישי שמו"ל העיתון נוני מוזס נפגש עם ח"כ כבל בתקופה שקדמה להעלאת החוק, במטרה לקדם את המהלכים נגד העיתון המתחרה.
12+לאחר הצגת הדברים, פנה עו"ד חדד ישירות לחוקר שעל דוכן העדים, עודד בן משה, והטיח בו את שאלת המפתח של קו ההגנה: "כבל נפגש עם מוזס ורון ירון, מתלונן על הסיקור שלו ואומר ש'שוחטים אותו'. בגלל הפנייה והפגישה הזו, הוא מריץ את הצעת חוק ישראל היום וטוען שהסיקור שלו השתפר והפך ל'יותר הגון'. האם חשבת שהעובדות האלה מעלות חשד לביצוע עבירה?".
בשלב זה קם נציג הפרקליטות, עורך הדין אלון, והתנגד נחרצות להצגת הדברים בטענה שחדד מציג משפט מתוך מכלול ראיות בצורה חלקית ומטעה. עו"ד חדד הגיב בלוחמנות כלפי התביעה והצהיר בפני השופטים: "אין כאן שום הטעייה. כל החומר, למען הסר ספק, יהיה בפניכם. שהפרקליטות לא תחשוש – אנחנו נחקור את כולם, כבל יגיע לכאן להעיד, ונראה מה עשו כאן ואיך חקרו פה ושם".
12+לאחר שהשופטים דחו את התנגדות הפרקליטות והעד חזר לאולם, הוא נשאל שוב האם צבר הנתונים הללו לא עורר אצלו חשד פלילי חמור, והתשובות שסיפק חשפו מחדל חקירתי לכאורה: "לא זוכר שהתעסקתי עם זה או שהיו לי מחשבות על זה."
עו"ד חדד הוסף לשאול: "חשבת שיש צורך לחקור את איתן כבל בצורה אגרסיבית או חזקה?". בן משה השיב בחיוך: "לא זוכר".
עמית חדד שאל את העד: "לגבי הסיקור של כבל, בדקתם את הפרסומים לפני ואחרי שהוא קידם את הצעת החוק?", כאשר בן משה השיב שוב שהוא איננו זוכר. עו"ד חדד לא וויתר והעמיק את השאלות: "בדקת איזה פניות היו לכבל תוך כדי שהוא מקדם את החוק? בדקתם פעילות חריגה של כבל? בדקתם לגבי מנכ"לים, אנשים בידיעות אחרונות?". אולם החוקר בן משה ענה: "לא. זכור לי רק מה שהראית לי עכשיו".
12+במהלך המשך החקירה הנגדית, חולל עורך הדין עמית חדד סערה באולם כאשר הציג על גבי המסכים תמלילים מביכים מתוך פתיחת חקירתו של ח"כ לשעבר איתן כבל ביאח"ה. מהתיעוד עלה כי במקום לנהל חקירה קשוחה מול חשד ליחסי תמורה פליליים, חוקר המשטרה עודד בן משה בחר לפתוח את המפגש דווקא בדברי שבח לחשוד מהשמאל. "אני ממשיך בהמשך לסיפור חוק ישראל היום", נשמע החוקר אומר לכבל בתמליל, "בטח, ואתה עושה למען הציבור, שאתה ידוע כמי שנלחם, רודף צדק מה שנקרא".
הסנגור חדד תקף את החוקר ישירות על דוכן העדים ותהה כיצד הוא מחליט מי רודף צדק עוד לפני שהחקירה בכלל החלה. חדד הטיח בעד כי המשטרה הפעילה שיטה מוטה של "ימין אגרסיבי וחזק, ושמאל מלטפים", שבה ראש הממשלה ואנשיו זוכים ליחס דורסני בעוד פוליטיקאים מהמחנה הנגדי זוכים ליחס חברתי ומגונן. החוקר בן משה דחה את ההאשמות וטען מנגד: "זה שטויות. סברתי בצורה שאני מתשאל אותו בצורה חברית יותר כדי לנדב אותו, וזה טוב. בחקירות אחרות המטרה היא להלחיץ את העד. אין לזה קשר לימין או שמאל, רציתי להגיע לחקר האמת".
12+אלא שמיד לאחר מכן הוכיח עו"ד חדד באולם כי ה"ליטוף" המשטרתי ואותה גישה חברתית אפשרו לכבל למסור גרסאות שקריות במצח נחושה מבלי שהחוקרים יבלמו אותו. חדד הציג כי כבל טען בחקירתו באופן שאינו משתמע לשני פנים: "הנחתי, עלה לי הרעיון וכתבתי את החוק. לא הכרתי את נוני, לא ידעתי מי זה… בלי קשר לשום דבר קובע פגישה עם רון ירון".
חדד שלף מסמכים המוכיחים היסטורית כי שבועיים בלבד לפני אותה חקירה, חקר בן משה עצמו את עורך "ידיעות אחרונות" דאז רון ירון, וזה הודה בפניו במפורש כי כבל נפגש איתם ועם נוני מוזס ודן איתם על המלחמה בישראל היום – עוד לפני שהחוק בכלל הוגש לכנסת. חדד הטיח בחוקר כי מדובר בשקר גס שהיה ידוע למשטרה בזמן אמת, אך החוקר התפתל על הדוכן והשיב בצורה מפותלת: "אני לא זוכר כרגע את כל הראיות ומה שאתה אומר, אם זה שקר או לא… אתה בקיא בחומר ואני לא יודע".
12+הדברים עוררו התקוממות מיידית מצד נציג הפרקליטות, עו"ד אלון, שזינק מכיסאו בניסיון להגן על העד והתנגד להטחת הדברים בטענה שהחוקר לא ידע באותו שלב שמדובר בשקר. עו"ד חדד התרעם באולם וצעק לעברו בחזרה: "אלון, חבל על הזמן! ההיגד שכבל כתב את החוק בלי קשר לשום דבר – מול העדות של רון ירון שהייתה בידיכם – זה שקר מוחלט. אין מה לעשות".
עו"ד עמית חדד הציג כיצד חוקר המשטרה המציא הגדרות משפטיות של "שוחד" אך ורק כשזה שירת את הקו נגד ראש הממשלה. חדד הציג תמליל שבו החוקר בן משה מטיח באיתן כבל כי פנייה ש קיבל מנציגו של שלדון אדלסון, להצעה לסיקור חיובי בתמורה לביטול החוק היא "הצעת שוחד יקרה מפז". כבל עצמו נשמע בתמליל המום ואומר לחוקר: "אני לא רואה את זה כמו שאתה מציג את זה, זו פרשנות שלך".
12+הסנגור חדד פנה לחוקר על הדוכן ודרש תשובות מול הסטנדרט הכפול המביך: "אני סקרן לדעת איך הצעה לסיקור חיובי בתמורה למלחמה בחוק מצדיקה לשיטתך לחקור את כבל בסטטוס של חשוד בשוחד, אבל כשזה מגיע לידיעות אחרונות – שם כבל מודה שהוא אכן מקדם את החוק ומקבל בפועל סיקור חיובי והגון יותר מנוני מוזס – שם הוא לא חשוד בשוחד? איך זה הגיוני?". החוקר בן משה נשבר על הדוכן ואמר: "אני לא יכול להסביר דברים כלליים ופרשנויות. זה משהו שחקרתי עליו והשאלות היו רלוונטיות לאימרה שלו".
בהמשך הדיון, הוכיח עו"ד חדד כי החוקר ביצע החלטה מושכלת ומכוונת "לעצום עיניים" ולא להקשיח את החקירה מול חבר הכנסת מהשמאל, על אף שהיה ברור לחלוטין שהוא משקר למשטרה. חדד הטיח בחוקר: "משקרים לך במצח נחושה, ואתה יודע את זה בוודאות כי חקרת קודם את רון ירון שנתן לך מידע שסותר לחלוטין את הגרסה של כבל. למה אתה לא מקשיח את העמדה ועובר לחקירה באזהרה?". חוקר המשטרה סיפק מענה שהדהים את האולם: "לא חשבתי שבנקודת הזמן הזו שזה יעזור לי".
12+חדד חשף כי החל מעמוד 15 של פרוטוקול החקירה, המשטרה זנחה לחלוטין ובאופן מוחלט את הבדיקות לגבי הקשר הפסול שניהל כבל מול מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, ולא בדקה אילו בקשות סיקור הועברו ביניהם, למרות שבכלי התקשורת נחשף קשר של מאות שיחות טלפוניות בין השניים – נתון המקביל לחלוטין לקשר שנחקר בתיק 4000.
במקום זאת, הראה חדד, החוקרים העבירו את כל כובד המשקל לחקירה אובססיבית על הקשרים החיוביים לכאורה של פוליטיקאים עם עיתון "ישראל היום". התובעת בתיק, עו"ד שרון, קמה ממקומה מבוהלת וביקשה להירשם בפרוטוקול כמי שמסתייגת מאופן הצגת הנתונים של ההגנה.
12+במסגרת תיק 2000, המשטרה חקרה את חוק "ישראל היום" משנת 2014, שנועד להגביל את תפוצתו של העיתון החינמי. חבר הכנסת איתן כבל, שהוביל את הצעת החוק, נחקר באזהרה כדי לבדוק האם פעל בתיאום אסור עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. עדותו של החוקר עודד בן משה הבוקר שופכת אור על שיטות העבודה המורכבות של חוקרי יאח"ה, ועל האופן שבו אספו, רשמו ותיקנו את עדויות המפתח בתיק.
המשמעות המרכזית היא הצלחתו של עו"ד עמית חדד לחשוף כי חוקרי המשטרה השמידו וגרסו פרוטוקולים ידניים ראשוניים של עדויות. קו ההגנה מנסה להוכיח כי השמדת טיוטות מונעת מהסנגורים לדעת האם העדים שינו את גרסתם תחת לחץ או האם החוקרים "הנדסו" את העדות, למרות טענת החוקר כי ההקלטות הדיגיטליות מונעות פגיעה בחומר.
12+המשמעות השנייה היא חשיפת הלחץ הבלתי נתפס שבו היו נתונים חברי הכנסת מצד עיתון ידיעות אחרונות. עדותו של כבל כי הרגיש ש"שוחטים אותו" ושהוא נחשב ל"דרדל'ה" בעיני אנשי מוזס עד שלא יקדם את החוק, מוכיחה לבית המשפט כי קידום החוק נבע ממערכת לחצים פוליטית ומסחרית רחבה של פוליטיקאים ואנשי מדיה, ולא כחלק מקשר פלילי אישי של ראש הממשלה.
