המפלגה הגדולה בישראל ניצבת מול פרשת דרכים. יוזמות ה"שריונים" או "מתיחת הפנים" ברשימת הליכוד, שהוצגו תחילה כשינויים נקודתיים, חשפו סדקים עמוקים בתוך הבית. דוד ביטן, המוכר ברשת חברי המרכז הענפה שגיבש סביבו, מצא את עצמו בעמדת מגננה אל מול מהלך שנתפס בעיניו כערעור על שיטת הבחירות הדמוקרטית של התנועה. בתוך כך, נחשף הסוד שביטן ככל הנראה העדיף להשאיר בחדרים הסגורים: נכונותו להגיע לפשרה, אפילו עד כדי תמיכה בועדה מסדרת, בתנאי שהשליטה במוקדי הכוח תישאר בידי המנגנונים המוכרים ולא תימחק כליל.
1+המתיחות בליכוד מגיעה לנקודת רתיחה. הביקורת הנוקבת שהפנה ביטן כלפי ראש התנועה – בסגנון בוטה ומעורר מחלוקת – היא רק קצה הקרחון. בעוד הוא מנסה להצטייר כמגן הדמוקרטיה הפנימית, מאחורי הקלעים מתקיימים מגעים קדחתניים. הערכות במערכת הפוליטית גורסות כי ביטן מבין שהמפה הפוליטית השתנתה. הוא מוכן לשנות את התנגדותו לשריונים בתנאי שהמהלך לא ירמוס את מעמדו האישי. מדובר במשחק שחמט פוליטי שבו כל צד מנסה להבטיח את הישרדותו לקראת הבחירות.
במרכז הסערה נמצא השילוב של כוחות חדשים כמו עורך הדין דוד פטר. עבור הליכוד, מדובר בצורך קיומי: הזרמת דם חדש שיוכל לעמוד בחזית המאבק מול מערכת המשפט והאתגרים הלאומיים. ככל שהדיון מעמיק, מתברר שההתנגדות למהלכים של נתניהו נובעת לא פעם מחשש אישי של חברי כנסת ותיקים לאבד את כסאם, ולאו דווקא מעקרונות אידיאולוגיים.
1+המתיחות הזו צצה על רקע הצורך האסטרטגי של הליכוד לרענן את השורות לקראת הבחירות החשובות ביותר שידענו. הדיון על "שריונים" אינו עניין טכני בלבד. הוא משקף תפיסות עולם מנוגדות על עתיד המדינה והמשילות. הדרג הפיקודי מנסה לנווט את הארגון למקום חזק יותר, אולם קולות מהסוג שמשמיע ביטן מייצגים את המאבק בין הרצון לשימור הקיים לבין ההבנה שהליכוד חייב להשתנות כדי לנצח ולהוביל מדיניות בתוך מציאות משפטית ופוליטית מורכבת מאי פעם.
