יממה לאחר שמשרד הפנים הודיע על קידום שינוי מעמדה של גבעת זאב ממועצה מקומית לעירייה, נראה כי לצד הברכות והחגיגות – יש גם לא מעט תושבים שמתקשים להתחבר לבשורה. ההחלטה, שהוגדרה על ידי ראש המועצה יוסי אסרף כ"רגע היסטורי", עוררה ברשתות החברתיות דיון סביב עתידו ואופיו של היישוב שבמרחב עוטף ירושלים.
עיר חדשה תוכרז בישראל: "רגע היסטורי"
הביקורת של התושבים נסובה בעיקר סביב החשש מאובדן האופי הקהילתי והשקט של היישוב. "מה זה נותן לנו להפוך לעיר?" תהה אחד מהם בתגובה שפרסם בעמוד הפייסבוק של אסרף. לדבריו, "היה עדיף לחבר אותנו כבר לירושלים, לפחות היינו מקבלים כרטיס ירושלמי. גם ככה רובנו עובדים, קונים ומבלים בירושלים".
תושבת נוספת טענה כי גבעת זאב משנה בשנים האחרונות את פניה בעקבות תנופת הבנייה. "באנו לגבעת זאב כדי ליהנות מאופי של יישוב כפרי נוח עם אוכלוסייה מגוונת", כתבה, "אבל כתוצאה מהבנייה הרוויה הכול התהפך והשתנה. בקרוב זה יהיה רמות החדשה".
2+גם מצב התחבורה הציבורית ביישוב עלה במוקד הביקורת. אחד התושבים כתב: "עיר ואין תחבורה בכלל – זו העיר הכי מוזרה בעולם. צריך לחכות שעות לאוטובוס מסכן. בעיר לא אמורים להסתמך על טרמפים, אלא על מערך אוטובוסים מתפקד".
תושב נוסף תקף את עצם המהלך וטען כי רבים עברו להתגורר בגבעת זאב דווקא כדי להתרחק מאופי עירוני צפוף. "באנו לגור בגבעת זאב כי זה יישוב ולא עיר", כתב, "רצינו יישוב שקט וקטן".
כאמור, כפי שדיווחנו אתמול, ההחלטה התקבלה לאחר שמנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן אימץ את המלצות הוועדה הגיאוגרפית והממונה על המחוז, שקבעו כי גבעת זאב כבר מחזיקה במאפיינים עירוניים מובהקים. לפי עבודת המטה המקצועית, היישוב מונה כיום כ-25 אלף תושבים ונמצא באחת ממגמות הצמיחה הגבוהות בישראל, לצד תוכניות בנייה ופיתוח נרחבות לשנים הקרובות. כעת נדרש אישורו הסופי של אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט לצורך השלמת ההליך.
2+במשרד הפנים הסבירו כי שינוי המעמד נועד להתאים את המסגרת המוניציפלית לצורכי ההתפתחות של היישוב, לחזק את יכולת הרשות לספק שירותים ולסייע בהתמודדות עם אתגרי הצמיחה המואצת. גם ראש המועצה אסרף בירך על המהלך ואמר כי מדובר ב"מנוף אדיר לעשייה" שיסייע לקדם את גבעת זאב בשנים הקרובות.
ממועצת גבעת זאב נמסר: "ההכרה בגבעת זאב כעיר היא צעד היסטורי ומתבקש שיכניס תקציבי ענק ופיתוח תשתיות חיוניות. אנו נוביל את העיר קדימה תוך שמירה קפדנית על האופי הכפרי והקהילתי הייחודי שלנו. הרוב המוחלט של התושבים חוגג איתנו את הבשורה וצר לנו שהכתבה בחרה לייצר כותרת מגמתית על סמך שתיים או שלוש תגובות ברשתות החברתיות שאינן משקפות כלל את המציאות בשטח".
