המאמץ הדיפלומטי של ארצות הברית נגד פרויקט הגרעין של איראן נקלע למבוי סתום מורכב, כאשר נתוני סוכנות האנרגיה האטומית של האו"ם מציגים תמונה מדאיגה. על פי הנתונים, חודשיים של מערכה צבאית ישירה ותקיפות אגרסיביות לא הצליחו לאלץ את טהרן לוותר על מאגרי האורניום המועשר שברשותה.

הנשיא דונלד טראמפ, שהכריז השבוע על השהיית התקיפות מתוך תקווה לפריצת דרך דיפלומטית, ניצב מול הנהגה איראנית חדשה וקשוחה, המסרבת להתקפל לדרישות המערב ומחזיקה בידע הטכנולוגי ובחומרים הדרושים לפריצה מהירה לנשק להשמדה המונית.
על פי נתוני סוכנות האנרגיה האטומית של האו"ם והערכות המודיעין במערב, עיקר מלאי האורניום המועשר של איראן קבור כיום תחת טונות של הריסות ואפר באתרי הגרעין המרכזיים שהופגזו, ובראשם מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז והאתר התת-קרקעי העמוק בפורדו פ שיועד במקור לשמש כאתר מחקר מוגן בבטן ההר, כך דווח ב"וול סטריט ג'ונרל".

בדיווח מצוין כי האיראנים פיזרו והחביאו את החומר הבקיע ברשת של בונקרים ומנהרות תת-קרקעיות מבוצרות כדי להגן עליו מפני גלי התקיפות האמריקניות והישראליות. מומחים מבהירים כי למרות ההרס הפיזי הכבד שנגרם לתשתיות ולאתרי הייצור עצמם, החומר הגרעיני לא הושמד, וכדי לנסות ולפרוץ אל עבר פצצה, ייאלצו השלטונות החדשים בטהרן לפנות את ההריסות ולחלץ את מלאי האורניום – הכולל חומר ברמות העשרה גבוהות ומסוכנות של 20% ו-60% – מתוך מעמקי האדמה.
לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", הערכות המודיעין העדכניות ומומחי הגרעין קובעים כי למרות ההרס הכבד שנגרם למתקני הגרעין הראשיים של איראן בתקיפות האמריקניות-ישראליות בחודש יוני אשתקד, המדינה עדיין מחזיקה בידע המקצועי ובמלאי חומרים המהווים איום אסטרטגי עליון. איראן אינה מחזיקה כיום בנשק גרעיני פועל, וכדי להגיע אליו היא תיאלץ לחלץ חומרים בקיעים הקבורים תחת טונות של הריסות, אך המאגרים הקיימים בשטחה הם עצומים.

ארצות הברית מודאגת במיוחד מהחזקתם של כ-1,000 פאונד – כ-450 קילוגרמים של אורניום המועשר ברמה של 60%, לצד כ-440 פאונד של אורניום המועשר ברמה של 20%. חומרים אלו, בניגוד לאורניום המועשר ברמות נמוכות המשמש לצרכים אזרחיים, יכולים להפוך לאורניום ברמה צבאית של 90% בתוך שבועות בודדים בלבד.
גארי סאמור, מנהל מרכז קראון למחקרים ומורשה נשק להשמדה המונית במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב בעבר, ניתח את שרשרת הכשלים של הממשלים האמריקניים השונים: "הטעות הראשונה הייתה היציאה של טראמפ מהסכם הגרעין בדיוק בזמן שהוא עבד והוכיח את עצמו בשטח.

"הטעות הגדולה השנייה הייתה הסירוב של איראן לקבל את ההצעה של ממשל ביידן לשקם את ההסכם בשנת 2022. במבט לאחור, גם ביידן יכול היה להשקיע מאמץ חזק ותקיף יותר בשלב מוקדם של הממשל שלו, אך בשורה התחתונה – שני הצדדים ביצעו טעויות קשות שהובילו למצב הנוכחי".
בתוך הממשל, המשא ומתן הופקד בידיו של סטיב ויטקוף, שנתקל בקיר אטום בטהרן. הצוות של טראמפ דרש תחילה מאיראן לוותר לחלוטין על כל העשרת אורניום העצמאית ולהסתמך על דלק גרעיני מהאיחוד, תנאי שנדחה על הסף, ורק לאחרונה ריכך טראמפ את העמדה והציע הפסקה של ההעשרה למשך 20 שנה, כך לפי ה"וול סטריט ג'ורנל".

ריצ'רד נביו, שהיה שותף בניהול המשא ומתן על ההסכם המקורי, הסביר את המלכוד הפוליטי של הבית הלבן: "תוכנית הגרעין של איראן לא הייתה מתקדמת לרמה שבה היא נמצאת כיום לולא פרש דונלד טראמפ מההסכם ב-2018. התוכנית של טראמפ הייתה פשוט לפתוח מחדש את תנאי ההסכם ולדרוש תנאים נוקשים יותר, אך ברגע שאיראן סירבה לכך, לא הייתה לו שום חלופה מעשית או תוכנית חלופית אמינה כדי לרסן ולעצור את התקדמות התוכנית".
ההיסטוריה של משבר הגרעין האיראני כוללת שרשרת של הסכמים פוליטיים, פרישות חד-צדדיות והסלמה צבאית הדרגתית. בשנת 2015 חתם הנשיא ברק אובמה על הסכם הגרעין ההיסטורי, שהגביל את מלאי האורניום של איראן ל-660 פאונד בלבד ואת רמת ההעשרה ל-3.67% למשך 15 שנה, בתמורה להסרת סנקציות כלכליות חונקות.

עם זאת, ההסכם כלל "סעיפי שקיעה" שקבעו כי המגבלות יפוגו בשנת 2030, והתיר לאיראן להמשיך במחקר של צנטריפוגות מתקדמות, דבר שעורר חשש כבד בישראל ובקרב המפלגה הרפובליקנית בארה"ב מפני היום שאחרי פקיעת ההסכם.
בשנת 2018 ביצע הנשיא טראמפ מהלך דרמטי ופרש מההסכם, תוך שהוא משיק קמפיין "לחץ מקסימלי" של סנקציות כדי לאלץ את טהרן לחתום על הסכם נוקשה יותר שיכלול גם את תוכנית הטילים שלה. הכלכלה האיראנית אומנם נפגעה קשות, אך המשטר סירב לנהל משא ומתן והחל להפר באופן שיטתי את מגבלות ההסכם.
המשטר העלה את רמות ההעשרה, הפעיל צנטריפוגות מתקדמות באתרים תת-קרקעיים כמו נתנז ופורדו, וצבר כמויות אדירות של חומר בקיע. כאשר ג'ו ביידן נכנס לתפקידו ב-2021, המלאי כבר עמד על 3 טונות, והניסיונות שלו לחדש את ההסכם נכשלו בעיקר משום שהאיראנים דרשו ערבויות לכך שנשיא אמריקני עתידי לא יפרוש שוב מההסכם – ערבות שביידן לא יכול היה להעניק מבחינה חוקית.

בשלב זה, איראן הפכה למדינה היחידה בעולם שאינה מחזיקה בנשק גרעיני רשמי אך מייצרת אורניום ברמת העשרה קיצונית של 60%. הניסיון של טראמפ לבלום כעת את הפעולות הצבאיות כדי לתת צ'אנס לדיפלומטיה מראה על הבנה בוושינגטון שאין פתרון צבאי מוחלט לבעיה, כך לפי המומחים ששוחחו עם ה"וול סטריט ג'ורנל".
