נציב שירות המדינה לשעבר, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הודיע הבוקר (רביעי) על הסרת מועמדותו. לפי הערכות פוליטיות מבוססות, ההחלטה לפרוש התקבלה בעקבות פנייה ובקשה מפורשת שקיבל הרשקוביץ מבכירים בליכוד, במטרה לבצר את כוחו של מועמד הקואליציה הרשמי, עו"ד מיכאל ראבילו. פרישתו המפתיעה משאירה בשדה המרוץ שני מועמדים בלבד: אלרון, וראבילו, ומגבירה את המתח בקרב חברי הכנסת לקראת ההצבעה החשאית.

בהצהרה הרשמית שמסר, בחר הרשקוביץ להתמקד בהבעת תודה לנבחרי הציבור שליוו אותו, תוך שהוא מאותת על כוונותיו להישאר מעורב בעשייה הציבורית בישראל: "אני מבקש להודות מקרב לב לשרים ולחברי הכנסת מסיעות מכל חלקי הבית אשר הביעו בי אמון ותמכו במועמדותי לאורך הדרך, ומעריך מאוד את התמיכה הרחבה והחמה לה זכיתי. אני אמשיך לשרת את מדינת ישראל ואת הציבור בתפקידים ציבוריים אחרים גם בעתיד, מתוך תחושת שליחות לחברה הישראלית ולמוסדות המדינה".

ההערכה היא כי הסיבה המרכזית לצעד היא לחץ ממוקד מצד הליכוד. במפלגת השלטון חששו כי הישארותו של הרשקוביץ במרוץ תפצל את קולות גוש הימין והקואליציה, ותאפשר למועמד אחר לבצע מחטף בהצבעה החשאית במליאה. כעת, משפונה המגרש, מסתמן כי ראבילו, המועמד הרשמי של הקואליציה, מקבל מרחב נשימה משמעותי וסיכויים גבוהים בהרבה להבטיח את הרוב הדרוש.

מוסד מבקר המדינה הוא אחד המוסדות החשובים והמשפיעים ביותר בדמוקרטיה הישראלית. תפקידו של המבקר הוא לפקח על פעילותם של משרדי הממשלה, הצבא, הרשויות המקומיות והגופים הציבוריים, ולבחור האם הם פועלים לפי החוק, בטוהר מידות ובחיסכון כספי.
המבקר נבחר על ידי חברי הכנסת בהצבעה חשאית – מאחורי פרגוד – לכהונה אחת בלבד בת שבע שנים. בגלל האופי החשאי של ההצבעה, מדובר תמיד באירוע פוליטי נפיץ שבו חברי כנסת יכולים להצביע בניגוד לעמדת המפלגה שלהם מבלי שאף אחד יידע, דבר שמייצר מתח עצום בקרב ראשי הקואליציה.

המשמעות של המהלכים האחרונים היא ניסיון של הליכוד להשיג שליטה מוחלטת על תוצאות האמת ולמנוע "הפתעות" מאחורי הפרגוד. כאשר ישנם מספר מועמדים המזוהים עם אותו מחנה כמו הרשקוביץ וראבילו, הסיכון לעליית מועמד שלישי מן הצד גדל באופן משמעותי.
