ברית נאט"ו ניצבת בפני זעזוע מבני וצבאי עמוק, בעקבות כוונתה של ארצות הברית להודיע רשמית על צמצום מאגר היכולות הצבאיות שהיא מעמידה לרשות אירופה למצבי חירום. שלושה גורמים המעורים בפרטים חשפו כי הפנטגון יציג את התוכניות החדשות ביום שישי הקרוב, במהלך פגישה מתוכננת של ראשי מדיניות הביטחון בבריסל, לקראת ועידת הפסגה של מנהיגי הברית שתיערך ביולי בטורקיה, כך דווח היום (רביעי) ברויטרס.

החלטתו של הפנטגון לשנות את מודל הפעלת הכוחות מהווה עדיפות עליונה עבור צוות המדיניות בראשותו של אלברידג' קולבי. לפי המקורות, ארצות הברית תיוצג בפגישה המכרעת בבריסל על ידי אלכס ולז-גרין, עוזרו המרכזי של קולבי, אשר יוביל את השינויים לקראת ועידת המנהיגים.
קולבי עצמו הבהיר לאחרונה בפומבי את קווי המתאר של התפיסה האמריקנית החדשה: "ארצות הברית תמשיך להשתמש בנשק הגרעיני שלה כדי להגן על המדינות החברות בנאט"ו, אך בעלות הברית האירופיות הן אלו שחייבות לקחת את ההובלה והאחריות המלאה בנוגע לכוחות הקונבנציונליים בשטח".

ההחלטה הנוכחית מגיעה בהמשך לצעדים חד-צדדיים נוספים של ממשל טראמפ, אשר הודיע בשבועות האחרונים על כוונתו לקצץ כ-5,000 חיילים אמריקנים המוצבים באירופה. הצעד החריג כלל את ביטול פריסתה המתוכננת של חטיבת צבא אמריקנית לפולין – החלטה מפתיעה שספגה ביקורת נוקבת מצד מחוקקים רבים בקונגרס.
בעוד שנציגים דיפלומטיים בכירים בנאט"ו מנסים להרגיע ומציינים כי הם עדיין מאמינים שארצות הברית תבוא לעזרת אירופה בעת צרה אמיתית, חברי קונגרס ועוזרים פוליטיים בגבעת הקפיטול מביעים דאגה עמוקה מהצרת הצעדים המבצעיים של הפנטגון.

טראמפ ואנשיו ממשיכים לתקוף את המדינות האירופיות על כך שאינן משקיעות מספיק כסף בצבאותיהן ומזכירים כי לארצות הברית יש עדיין עשרות אלפי חיילים הפזורים ביבשת. האירופאים, מצדם, משיבים כי הם פועלים במהירות לחיזוק היכולות הצבאיות שלהם, אך מבהירים כי לא ניתן לבנות כוח צבאי מסיבי מהיום למחר.
נאט"ו הוקמה על העיקרון שארצות הברית מעניקה הגנה צבאית מלאה ומטרייה אווירית ויבשתית למדינות אירופה, כדי לבלום איומים חיצוניים. לאורך עשרות שנים, מדינות רבות באירופה הסתמכו על הצבא האמריקני והזניחו את התקציבים והכמויות של הכוחות הצבאיים שלהן. טראמפ, עוד מכהונתו הראשונה, ראה בכך ניצול של משאבי ארצות הברית ותבע מהאירופאים "לשלם את חלקם".

המשמעות של צמצום המחויבות למודל הכוחות היא פגיעה אנושה ביכולת התגובה המהירה של נאט"ו. המשמעות המעשית היא שבמקרה של משבר צבאי או פלישה, המדינות האירופיות לא יוכלו לסמוך על כך שאלפי חיילים, טנקים ומטוסים אמריקניים יוקפצו מיד לסייע להן, והן ייאלצו להסתמך על הכוחות המוגבלים שברשותן.
מעבר לצד הצבאי, הצעד הזה מגיע בתזמון פוליטי גרוע ומתוח במיוחד שמלבה את הלהבות בין שני עברי האוקיינוס האטלנטי בשל שתי חזיתות נוספות: שאיפתו המופגנת של הנשיא טראמפ להשיג שליטה על גרינלנד, שטח ריבוני מעבר לים השייך לדנמרק, עוררה זעם רב בקרב מדינות אירופה ונתפסת כפגיעה בריבונותן.

בנוסף, חילוקי דעות קשים ומתמשכים נרשמים בין טראמפ לבין קנצלר גרמניה החדש, פרידריך מרץ. הקנצלר הגרמני מתח ביקורת חריפה ופומבית על המלחמה שמנהל ממשל טראמפ נגד איראן, דבר שהוביל לקרע עמוק בינו לבין הבית הלבן.
החלטת הפנטגון הנוכחית היא למעשה מימוש מעשי של האיום האמריקני. הברית המערבית נמצאת תחת הלחץ הגדול ביותר מאז הקמתה, וכאשר וושינגטון מקצצת כוחות ומבטלת פריסת חטיבות, היא מאלצת את אירופה לעבור לניהול ביטחוני עצמאי, במציאות שבה המנהיגים האירופיים חלוקים בינם לבין עצמם על המדיניות הבינלאומית.
