לפי דיווח ה"הניו יורק טיימס" שפורסם הלילה (בין שלישי לרביעי), המסתמך על גורמים רשמיים בארצות הברית, המטרה הראשונית של המלחמה באיראן לא הייתה רק השמדת נכסים צבאיים, אלא מהלך מתוכנן ונועז להפלת הממשל התיאוקרטי בטהרן והמלכתו של לא אחר מאשר הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, כמנהיג המדינה החדש.
8+התוכנית השאפתנית השתבשה כבר ביומה הראשון של המערכה, כאשר תקיפה אווירית ישראלית שנועדה לחלץ את אחמדינג'אד ממעצר הבית שלו בטהרן הסתיימה בפציעתו ובהחלטתו לסגת מהמהלך, ומאז נעלמו עקבותיו לחלוטין.
הבחירה במחמוד אחמדינג'אד – מי שנודע במהלך כהונתו בין השנים 2005 ל-2013 כאויב מר וקיצוני של המערב וכמי שקרא שוב ושוב "למחוק את ישראל מהמפה" – נחשבת לאחת ההפתעות המודיעיניות הגדולות ביותר של המלחמה.
8+עם זאת, גורמים אמריקנים הסבירו כי בימים הראשונים של המלחמה, מיד לאחר שהתקיפות הראשונות הביאו למותו של המנהיג העליון עלי חמינאי ובכירים נוספים, חיפשו בוושינגטון ובירושלים דמות בעלת השפעה פנימית חזקה שתוכל לנהל את המדינה. הנשיא דונלד טראמפ אף רמז על כך בפומבי כשאמר שיהיה זה המצב הטוב ביותר אם "מישהו מתוך" איראן יתפוס את השלטון.
התוכנית התבססה על ההערכה שאחמדינג'אד, שהפך בשנים האחרונות למבקר חריף של המשטר ואף הושם תחת מעצר בית ממושך ברובע נרמאק שבמזרח טהרן, מחזיק ביכולת המבצעית לנהל את המדינה ביום שאחרי קריסת האייתוללות.
8+מקורב לאחמדינג'אד אישר לעיתון את הפרטים ותיאר את התפיסה האמריקנית לגביו: "האמריקאים ראו באחמדינג'אד מישהו שיכול להנהיג את איראן, ושיש לו את היכולת לנהל את המצב הפוליטי, החברתי והצבאי במדינה. הוא היה יכול למלא תפקיד חשוב מאוד באיראן בעתיד הקרוב".
לפי אותם מקורות, המודל שעמד לנגד עיניו של הנשיא טראמפ היה המבצע המצליח בוונצואלה, במסגרתו תפסו כוחות אמריקנים את המנהיג ניקולס מדורו והציבו במקומו הנהגה חלופית שמשתפת פעולה באופן מלא עם הבית הלבן. המקורב הוסיף כי אחמדינג'אד נתפס בעיני האמריקנים כדמות הדומה לדלסי רודריגז, שביססה את שלטונה בוונצואלה ועובדת בצמוד לממשל טראמפ.
8+אולם, המבצע המעשי לחילוצו השתבש קשות. מטוסים של חיל האוויר הישראלי תקפו את מתחם המגורים של אחמדינג'אד במטרה לחסל את שומריו – לוחמי משמרות המהפכה ששימשו בפועל כסוהרים שלו. התקיפה השמידה לחלוטין את עמדת האבטחה בכניסה לרחוב ללא מוצא שבו הוא מתגורר, אך אחמדינג'אד עצמו נפצע קל באירוע. מהפחד ומהסכנה המיידית לחייו, הוא איבד את האמון בתוכנית לשינוי המשטר ונעלם.
בתגובה לחשיפת הפרטים הללו, בחרה דוברת הבית הלבן, אנה קלי, שלא להתייחס ישירות לשמו של אחמדינג'אד, אך הדגישה את ההישגים הצבאיים המובהקים של המערכה: "מההתחלה, הנשיא טראמפ היה ברור לגבי מטרותיו עבור מבצע 'זעם אפי' – להשמיד את הטילים הבלסטיים של איראן, לפרק את מתקני הייצור שלהם, להטביע את חיל הים שלהם, ולהחליש את השלוחים שלהם. צבא ארצות הברית עמד בכל יעדיו ואף מעבר לכך, וכעת הנושאים והנותנים שלנו פועלים כדי להשיג הסכם שיסיים את היכולות הגרעיניות של איראן לתמיד".
8+גם דובר המוסד סירב להגיב לידיעה. מהדיווח עולה כי ראש המוסד, דוד ברנע, הביע אמונה עמוקה בתוכנית שנשענה על עשרות שנים של איסוף מודיעיני באיראן, ואמר בשיחות סגורות כי "לתוכנית של הסוכנות היה סיכוי טוב מאוד להצליח לו הייתה מקבלת אישור להתקדם". עם זאת, בכירים רבים בממשל האמריקני נותרו סקפטיים מאוד לאורך כל הדרך ותיארו את הרעיון להעניק את השלטון לאחמדינג'אד כ"בלתי סביר".
מאז שעזב את כס הנשיאות ב-2013, הפך אחמדינג'אד בהדרגה ממשרת נאמן של המשטר למבקר חריף שלו. הוא האשים את בכירי השלטון בשחיתות חמורה ובניהול כושל, וניסה שלוש פעמים לרוץ שוב לנשיאות, אך נפסל פעם אחר פעם על ידי מועצת שומרי החוקה של המשטר. למרות שלא הגדיר את עצמו כדיסידנט גלוי, המשטר החל להתייחס אליו כאל גורם מערער יציבות והגביל את תנועותיו.
8+במקביל, קשריו של אחמדינג'אד עם המערב הפכו למסתוריים. בריאיון ל"ניו יורק טיימס" בשנת 2019 הוא שיבח את דונלד טראמפ וכינה אותו "איש מעשה ואיש עסקים שמסוגל לחשב עלות מול תועלת". בשנים האחרונות, אנשיו הקרובים הואשמו בריגול לטובת המערב וישראל, והוא עצמו ערך ביקורים רשמיים ומפתיעים במדינות כמו גואטמלה והונגריה – מדינות בעלות קשרים הדוקים עם ישראל ונתניהו.
החשד בשוק האיראני גבר כאשר חזר מבודפשט ימים ספורים לפני פרוץ תקיפות הקואליציה ביוני האחרון, ושמר על שתיקה מוחלטת ברשתות החברתיות לגבי המלחמה עם מי שנחשבה בעבר לאויבתו הגדולה ביותר.
8+האסטרטגיה הישראלית הרחבה, כפי שנחשפה כעת על ידי בכירים במערכת הביטחון, חילקה את המלחמה לשלושה שלבים ברורים:
- שלב ראשון: מתקפה אווירית מסיבית של ארצות הברית וישראל, חיסול ההנהגה הדתית העליונה (כולל ח'אמנאי), וגיוס הכורדים למלחמה קרקעית מול הכוחות האיראניים.
- שלב שני: הפעלת קמפיינים של השפעה תודעתית בשילוב הלחץ הצבאי הכורדי כדי לייצר חוסר יציבות פוליטית מוחלטת ותחושה שהמשטר מאבד שליטה.
- שלב שלישי: קריסה כוללת של המשטר תחת המשקל של הרס התשתיות – כמו רשת החשמל – והלחץ הפוליטי, והקמת "ממשלה חלופית" בראשות אחמדינז'אד.
8+המשמעות של החשיפה הזו היא דרמטית ומטלטלת. היא מוכיחה כי ישראל וארצות הברית נכנסו למלחמה מתוך הערכת חסר קשה של חסינות המשטר האיראני, ומתוך אמונה מוטעית כי ניתן יהיה להנדס את השלטון בטהרן מבחוץ באמצעות "מבצע חילוץ מהכלא". התוכנית הותירה את הקואליציה ללא המנהיג שיועד למשימה, עם שלטון איראני ששרד את הגל הראשון.
