מחר צפויה לעלות להצבעה הצעת החוק לפיזור הכנסת. כשנכנסתי לקואליציה, חתמה סיעת נעם בראשותי על הסכם קואליציוני עם רוה"מ נתניהו. הרבה התחייבויות היו שם. אבל מכל מה שסוכם בהסכם שום דבר לא התממש, למעט הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית, עם תקציב של 25 מיליון שקל בשנה אחת.

הובטח להקים ועדה לתיקון הנזקים של הממשלה הקודמת – לא קוים. הובטח לקדם חקיקה של סעיף הנכד – לא קוים. הובטח להשוות את התקציבים של תלמודי התורה הלאומיים לשאר תלמידי ישראל – לא קוים. הובטח שמערכת הגפ"ן במשרד החינוך תהיה תחת אחריותי – לא קוים. הובטח לאחר מכן שאני אקים את מערכת השקיפות למערכת הגפ"ן – גם זה לא קוים. ועוד ועוד…
כל הסעיפים בהסכם הקואליציוני שביטאו את חיזוק זהותה היהודית של המדינה לא קוימו. אבל אני לא הפלתי את הגוש ולא פירקתי אותו. פרשתי מהקואליציה, מכיון שלא היה לי עניין לחמם את כיסא סגן השר מבלי יכולת לממש דבר מכל מה שלמענו נבחרתי לכנסת. אבל גם אז לא הפלתי את הגוש ולא פירקתי אותו, גם כאשר הייתי הקול המכריע.

אמרתי תמיד שאני בימין, אופוזיציה מצד ימין של הממשלה. כעת, אנחנו הולכים לבחירות, וכל השאלה אם הם יהיו בספטמבר או באוקטובר. מבחינתי, הבחירות צריכות להיות במועדן או במועד אותו יקבע רוה"מ, ולכן אצביע נגד הצעת החוק לפיזור הכנסת של האופוזיציה. כי אני שייך לגוש של 'המדינה היהודית', לגוש הימין האמוני, גם אם הממשלה הזאת אינה עושה דבר לחיזוק הזהות היהודית של המדינה.
הגוש האלטרנטיבי מסוכן מאוד לזהותה היהודית של המדינה וחותר במלוא כוחו להגדרת המדינה כמדינת כל אזרחיה, כפי שראינו בצורה הכי מוחשית ונוראית בממשלה הקודמת. מי שיצביע עם האופוזיציה על פיזור הכנסת, הוא זה שמפרק את הגוש. ומי שמאיים שיישב בכנסת הבאה עם הגוש האלטרנטיבי, הוא זה שמפרק את הגוש.
