איראן מציינת היום (שלישי) למעלה מחודשיים של ניתוק כמעט מוחלט מהאינטרנט העולמי – הניתוק הארוך ביותר שתועד במדינה. המצור הדיגיטלי, שהחל ב-8 בינואר על רקע מחאות עממיות והתהדק לאחר תקיפות ארה"ב וישראל בפברואר, הפך למוקד של עימות פוליטי פנימי. גורמים קיצוניים במשטר ממשיכים לקדם את מערכת ה"רשימות הלבנות" המעניקה גישה מועדפת לאנשי אקדמיה, עסקים ועיתונאים מטעם השלטון.
2+מערכת ה"אינטרנט פרו" שהושקה באיראן מגדירה מחדש את הזכות למידע במדינה. בניגוד לחיבור האינטרנט הרגיל, המוגבל לאתרים ממשלתיים ובנקאיים מקומיים, ה"סים הלבן" מאפשר מעבר חופשי דרך שערי גישה ללא סינון. העלות של חבילת גלישה כזו גבוהה פי כמה מהמחיר הרגיל, ודורשת תהליך אימות קפדני המוודא את נאמנות המשתמש למשטר.
הנזק הכלכלי של הניתוק נאמד ב-1.8 מיליארד דולר. עבור אזרחים כמו פאראז, תושב טהראן בן 38, המציאות היא "מכה בבטן". בראיון לרשת CNN הוא הסביר: "אנשים מוציאים חלק ניכר משכרם רק כדי להשיג כמה גיגה-בייט של VPN ולשמוע חדשות; במקביל לכך, אנחנו רואים ברשתות אנשים עם גישה חופשית שמתנהגים כאילו הכל נורמלי".
2+הזעם הציבורי חלחל גם לארגוני עובדים. איגוד האחיות האיראני וקבוצות של עורכי דין הכריזו על סירוב להשתמש ב"אינטרנט פרו" כאות סולידריות עם העובדים הפשוטים. האגודה הפסיכיאטרית האיראנית הזהירה כי האפליה הדיגיטלית תוביל לעלייה בלחץ הפסיכולוגי ולשחיקה מוחלטת באמון הציבור.
ההחלטה על האינטרנט המדורג התקבלה במועצה העליונה לביטחון לאומי, אך ממשלתו של הנשיא מסעוד פזשכיאן מנסה להתנער ממנה. פזשכיאן הצהיר כי המגבלות אינן הוגנות. מנגד, גורמים קיצוניים כמו מוחמד אמין אגהמירי, האחראי על המרחב הקיברנטי, שנמצא תחת סנקציות של ארה"ב ובריטניה, תומכים במהלך כאמצעי להגנה מפני "מתקפות סייבר הרסניות".
2+השימוש ב"אינטרנט פרו" הוא למעשה נשק נוסף בארסנל של משמרות המהפכה לשליטה באוכלוסייה. הניתוק מהעולם החיצון מבודד את פעילי המחאה, והגישה המועדפת למקורבים מבטיחה את נאמנותם של אנשי המפתח במדינה.
הניסיונות של אזרחים לעקוף את המגבלות באמצעות צלחות "סטארלינק" מוברחות כרוכים בסכנת מאסר והאשמות בפגיעה בביטחון המדינה. בסופו של דבר, המאבק על האינטרנט חושף איראן מפוצלת שבה הגישה למידע הפכה לסמל סטטוס ולכלי פוליטי במלחמת ההישרדות של המשטר.
